סדנת היכרות עם עולם היין – מסובבת את העולם.
לפני כחודש קניתי שני מקומות לסדנת יין מאחד האתרים עם הדילים היומיים.
המודעה הבטיחה הסברים על רקע וההיסטוריה של עולם היין, הקשר בין אוכל ליין, כיצד לצאת גיבורים באירועים חברתיים וכל זאת באוירה כיפית והומוריסטית.
השבוע סופסוף הגיע הרגע המיוחל.
המודעה הבטיחה הסברים על רקע וההיסטוריה של עולם היין, הקשר בין אוכל ליין, כיצד לצאת גיבורים באירועים חברתיים וכל זאת באוירה כיפית והומוריסטית.
השבוע סופסוף הגיע הרגע המיוחל.
לקחתי את ענבר וצעדנו (טוב נו, נסענו במונית שירות) עד הנמל. פחדנו שמא אנחנו מאחרים (השעה היעודה עברה) ואולי לא יכניסו אותנו, אבל אז נזכרתי שאנחנו בישראל ואין סיכוי שזה יתחיל בזמן. כמובן שאחרי שהגענו חיכינו עוד רבע שעה למאחרים נוספים.
את הסדנא העביר זיו מרום מחברת 'מרומי', בחור תזזיתי שלא מפסיק לדבר ולשעשע בכל משפט.
זיו נותן את הרושם (הנכון) שהוא מבין על מה הוא מדבר ומתבל את ההסברים שלו בדוגמאות שונות.
הוא גם הביא לסדנה הזו את חמותו, מה שיכול להיות גרם לו להיות רגוע יותר מבד"כ (??)
זיו נותן את הרושם (הנכון) שהוא מבין על מה הוא מדבר ומתבל את ההסברים שלו בדוגמאות שונות.
הוא גם הביא לסדנה הזו את חמותו, מה שיכול להיות גרם לו להיות רגוע יותר מבד"כ (??)
זיו מזג שני בקבוקים של יין איטלקי מאזור Veneto – Sartori Regolo לתוך דקאנטר כדי שינשום קצת, כמו שנאמר – יין שנמזג במערכה הראשונה, יישתה במערכה השלישית.התחלנו את הסדנה עם קאווה. המבעבע הנפוץ כל כך בארצנו מאז נמצא כתחליף זול לשמפניה (עד לבואם של הלמברוסקו והפרוסקו האיטלקיים). הקאווה שנמזגה הייתה מתוצרת Bach, והייתה מצוינת כאפריטיף לסדנה.
יחד עם השתייה, עשינו היכרות של הנוכחים – שם וסוג ההיכרות עם עולם היין. רוב הנוכחים לא היו 'מומחי יין' אלא אנשים שנהנים לשתות יין פה ושם.
עברנו אל היין האדום, אחרי הערה של זיו שאמנם יין יכול להפוך לחומץ, אבל אם היין היה טוב, החומץ יהיה מצוין.
זיו מזג לנו יין מיקב Trapiche העשוי מענבי מלבק. את הארגנטינאים הללו אני מאוד מחבב, בעיקר אחרי כל בקבוקי היין (וביקור היקבים) ששתיתי בטיול שלי בארגנטינה לא מזמן...
אחרי מזיגת היין הסביר המדריך את 'כללי הטקס' ביין – איך ועל מה להסתכל, איך להריח, מה לעשות עם היין בפה ואחר מכן ביקש לדבר על הרגשות שלנו (כלפי היין).
אחרי מזיגת היין הסביר המדריך את 'כללי הטקס' ביין – איך ועל מה להסתכל, איך להריח, מה לעשות עם היין בפה ואחר מכן ביקש לדבר על הרגשות שלנו (כלפי היין).
המלצה ששמענו - בעיקר ללא מבינים שבינינו, שבארועים חברתיים תמיד אפשר להגיד שליין יש מעט עפיצות – הסובבים יבינו או לא, אבל כנראה יעריכו יותר את האומר זאת.
משם המשכנו לישראלי חביב ופירותי בשם עלמה, של יקב דלתון – טעמו שונה לחלוטין מן הארגנטינאי, וסקר מהיר שנערך בחדר העלה שרוב המשתתפים העדיפו את הטרפיצ'ה, מה שלא אומר שהישראלי לא היה טוב (בכל זאת, יש לי בבית כמה בקבוקים מן האדום האדום הזה)!
על השאלה לגבי הקשר בין יין לאוכל עניתי כי הם הולכים נהדר ביחד. זיו דיבר על מס' אסכולות – זו שמתאימה את הטעמים של היין לטעמים של האוכל (חזק עם חזק וכו'), זו שהופכת את הטעמים, לדוגמה בשר עם המון טעם יחד עם יין לבן שמוסיף טעמים שונים ומנוגדים וזו שאומרת לאכול את מה שהכי אוהבים יחד עם היין שהכי אוהבים. אני בעד השלישית!
ואז הגיעה המערכה השלישית וניגשנו אל האיטלקי מן הדקאנטר – יין משובח שהספיק לנשום יותר משעה ולהפתח ולתת לטעמים חדשים ונוספים לעניין בהם את החיך. יין מצוין שהתעלה על המשקאות המצוינים ששתינו קודם לכן.
לסיכום הסדנה: אישית לא למדתי דברים חדשים, אולם מאוד נהניתי להיות שם. זיו ענה על רוב ההבטחות מהמודעה - הערב היה מאוד משעשע ומהנה, האנשים מסביב היו חברותיים ושיתפו פעולה עם כל הבדיחות והשטויות שרצו באויר, וכמובן היין עשה את שלו..
לסיום הערב, ירדנו אל החנות בקומה התחתונה, וע"מ לשכנע אותנו לקנות – קיבלנו 25% הנחה על רוב המוצרים.
יצאתי משם עם איטלקי.
יצאתי משם עם איטלקי.
