מברבר בתערוכה - המשך...

בפוסט האחרון הבטחתי לספר על תערוכת הבירה הראשונה:

אם כך, נורית, ידידתי חובבת האלכוהול, ואני יצאנו אל תערוכת הבירות הראשונה בישראל (מטעם אתר Beers.co.il) ושם פגשנו מבשלות ומבשלים רבים וטעמנו בירות לרוב.

להלן מה שזכרתי...

הדוכן הראשון בו עצרנו היה בכלל של יבואן סיידר. מה שמשך אותי היה השלט שלו בו היה כתוב Cidre, Pommeau, Calvados (שלושה סוגי משקאות העשויים מתפוחים ומיוצרים בעיקר בצפון-מערב צרפת). צירוף המקרים שמשך אותי עוד יותר לשם היה שבערב שלפני גמרתי את בקבוק הקלבדוס האחרון שהיה לי ותהיתי לעצמי מאין אני משיג עוד מן המשקה הנפלא הזה. אחרי שיחה קצרה עם הבחור, התברר לנו שהוא מציג ומוכר אך ורק סיידר (התאכזבתי מעט) אולם אחרי טעימה של סיידר תפוחים ושל סיידר אגסים התברר לי בכלל שהבחור משערי-תקוה (גרתי שם כמעט 10 שנים), אבל פה הסתיימה השיחה מאחר ואנשים אחרים החלו לנהור פנימה ולהטריד אותו.

עברנו אל מבשלת PAVO, אשר הגיעה במיוחד מזכרון יעקב. טעמנו מבירת ה-Redish Lager כמו גם מבירת החיטה שלהם שהיו שתיהן מצוינות.

עצרנו אצל מלכה שהתבררה כבירה מרירה ולא רעה בכלל!

ומשם המשכנו למבשלת הנגב. את שמם יצא לי לראות פה ושם אך עוד לא נפלה בחלקי האפשרות לטעום... ניסיתי את הפורטר שהתברר כמשובח (גינס לדוגמה הוא סוג של פורטר) וגם בירת הפסיפלורה (!!) שלהם הייתה טעימה למדי.

בדוכן של סאן מיגל נעצרנו ליד הברז שעשוי מזהב. הסיבור לנו שהבירה הזו (הקרויה 1516) מבושלת בצורה שבה בישלו בירה לפני כחמש מאות שנה (על בסיס מים וחיטה בלבד) – הבירה הייתה נחמדה אך לטעמי לא שונה מאוד מבירות אחרות בסגנון הזה.
בירה נוספת שהגישו לנו שם הייתה הספיטפייר הבריטית, אשר על פי התווית על הבקבוק המיוחד נקראת על שם מטוס הקרב ממלחמת העולם השניה (למי שזוכר - זהו ספיטפייר -מה איתך, זהו אף 15! -מנין את יודעת? -הנכד שלי לומד בטכני של חיל האויר!)

משם, המשכנו אל מבשלת הגולן. את המבשלה ביקרתי פעמים רבות (אי שם בקצרין, בסמוך ליקבי רמת הגולן) ושתיתי רבות מן הבירות המצוינות שלהן (שהטובה שבהן הייתה 'בזלת'). לאחרונה החליטו קברניטי המבשלה להתחיל לשווק את הבירה ברחבי הארץ ולאגד את כל הבירות תחת השם 'בזלת', אולם הבזלת המקורית (הנושאת כיום את השם דאבל-בוק) נשארה מצוינת כתמיד.

הבאה בתור אצלנו הייתה מבשלת אלכסנדר, שם פגשנו את הברומאסטר (מבשל הבירה) פטריק ואן-דאם ההולנדי (כנראה לא קשור לז'אן-קלוד שהוא בכלל מבלגיה - היכן שמייצרים בירות מצוינות) איתו קשקשנו מעט ולגמנו איתו מן הבירות החביבות בהחלט, כשהפייבוריטית שלי הייתה הסטאוט.

בין המבשלות השונות, הציג גדי דבירי את החנות שלו ואת הקורסים השונים שניתן ללמוד אצלו.

התנדנדנו לאיטנו הלאה אל המבשלות הבאות...

נתקלנו במבשלת העם. הם מביאים קונספט חדש ומעניין, מין סוג של אאוטסורסינג... הם מספקים את הציוד (וכח האדם) והלקוח שלהם (יכול להיות אדם פרטי, פאב, חברה שרוצה לתת מתנה בקבוק בירה עם השם שלה וכו') מספק את הדרישה – בין אם מתכון ספציפי או בירה מסוג כלשהו וכך מבשלת העם (הסוציאליסטית משהו ע"פ הלוגו שלהם) מכינה בירה עבורו. נתקלנו בהמשך במספר מבשלות המשתמשות בציוד של מבשלת העם (דוגמת מבשלת הדובים).

במבשלת ברוקלין (שכבר נשאלו בעבר אם הם מגרמניה) המיובאת לארץ (מברוקלין, ניו יורק, ארה"ב) הייתה בירה עם השם המיוחד Black Chocolate Stout אשר משכה את תשומת ליבי. הבירה בהחלט הייתה בטעם של שוקולד מר וטעים!

איפשהו באמצע עצרנו בדוכן של היבואן נורמן פרימיום. הם מכרו שם בירות וגם נתנו את האפשרות לעשות לייק לדף שלהם בפייסבוק ולקבל בקבוק בירה חינם. כמובן שנרשמנו בו במקום. תגובות על בירת ההאני-דיו שקיבלתי - בקרוב!

בירה "אביר" הינה בירה עתיקת יומין בישראל (עוד מימי המנדט, שהיה לה גילגול נוסף בשנות החמישים) וכעת החליטו להחזיר אותה לחיים. לא אספר את סיפורה, רק אציין שכרגע ניתן להשיג אותה רק במקום אחד אי-שם בקצה דיזנגוף אולם בקרוב יתחילו למכור אותה במקומות רבים ברחבי הארץ.

למבשלת שיבולת יש בירות עם שמות של האשה והילדים של המבשל (בחור עם כיפה על הראש) ובנוסף בירה בשם אבו-ג'מיל. החלטתי לנסות את הבירה הזו מאחר ובטח יש איזו סיבה שיש לה שם שונה (לגמרי!) מהשאר. הבירה הייתה פחות או יותר כמו לשתות כשות נוזלי (מי שלא יודע, הכשות הוא הצמח שמוסיף את המרירות לבירה), אולם בכל זאת היה בבירה איזשהו חן שגרם להמשיך לשתות ולא לירוק את הנוזל על הרצפה.

בבנימינה שתינו מה-K400. עוד בירה ששמה משך את עינינו. הבירה היא בירת חיטה בתוספת טעמי ג'ינג'ר ואפרסק – מאוד נחמדה. נורית החליטה (בסוף הסיבוב הגדול) לקנות שני בקבוקים מהבירה הזו...

הגענו אל מבשלת "החלוץ" מהנגב. "המתנדבת קריסטין" הייתה הבירה שמשכה את עיניי, אולם לצערי כבר לא נותר ממנה טיפה וע"כ נאלצתי להסתפק ב"מתנדבת" הרגילה. הבירה המצוינת הייתה מתובלת במעט ג'ינג'ר.

מבשלת Fushfush הציגו בירה מיוחדת בה הם החליפו את הכשות המסורתי במרווה!!
הטעם הזכיר במעט תה מרווה, אולם זו הייתה בירה לכל דבר! ממליץ לנסות! (אולי גם אני אנסה באחת הבירות הבאות שאבשל)

נציגות נרשמה גם לבירה "טייבה" המגיעה היישר מרמאללה (ולא מטייבה שבמשולש). הנציגים דיברו איתנו באנגלית והציגו את הבירה הטובה שלהם.

בסמוך אליהם, המתנחלים – מבשלת העץ הבודד מגוש עציון. מייצרים 7 סוגי בירות בסגנון מסורתי...

במבשלת גבעתיים (בעלת הלוגו שניתן לפרש לכל מיני כיוונים) שתינו בירת IPA שמקורה בכצנלסון! יש כבוד!

מבשלת לאסוקי ראס הגיעה היישר מרחובות... כמו רבים, גם כן מן הפקולטה לחקלאות. מצהיר שהבירה לשימוש אישי בלבד והוא אינו סוחר בבירה...

המבשלה בעלת השם המעניין "שמולץ" זכתה בעבר בתחרות Samuel Adams עבור אחת הבירות שלהם. אני טעמתי את ה-Fat Companion שמאוד ערבה לחיכי.

לא ציינתי כמעט את המבשלות מהמבשלות הגדולות (המיובאות) מאחר ואת הבירות שלהן ניתן להשיג כמעט בכל מקום, אולם אני חייב להזכיר את מבשלת ארדינגר שהלבישו כמה מן הבחורות שם (דוגמניות? ברמניות?) בלבוש של מלצריות גרמניות גדולות וכבדות חזה, הבעיה הייתה שהיו צריכים למצוא בחורות שהולמות את הלבוש ולא כאלה עם מידת חזיה נמוכה... מה לעשות, זה לא נראה טוב עליהן!

אני אסיים עם מבשלת אביר האלה (Abeer Haela) ממושב צפרירים. מה שמשך לי את העין היה הבחור הגדול עם הזקן הארוך מאחורי הדוכן. אחרי דקת שיחה איתו כבר התחלתי לטעום מן הבירות...
אמנם בשלב הזה כבר לא הייתי לגמרי פיכח, אולם הספקתי לציין לעצמי את בירת ה-Black Ice המעולה שהכילה אניס, פלפל, צ'ילי ודבש. בירה מתקתקה ומצוינת!!

בסוף הערב, התנדנדו החוצה וכל אחד פנה לדרכו...

אני צעדתי הביתה לאיטי, מהרהר בכל סוגי הבירות שראיתי וטעמתי ותוהה איך תצא הבירה ששוכבת אצלי בבית, בבקבוקים ורק מחכה להבשיל עוד קצת...

נ.ב.
אמנם לא הזכרתי פה את כולם (מצטער, זכרוני החל לבגוד בי ממרומי גילי המתקדם), אבל אשמח לדבר על כולם בעתיד!


איתי
Beerbur