אורגזמה? סקס על החוף? ואולי בין הסדינים??
היי!! אלו בסה"כ שמות של קוקטיילים!!
כידוע (למקורבים) אני מכין קוקטיילים כבר למעלה מעשר שנים (גם אם ללא כל קורס וללא כל הסמכה) מה שגרם לי ללכת ללא כל ציפיות לסדנת הקוקטיילים של בר-מאסטר, בית הספר לברמנים. אך כנראה זה גם מה שגרם לי לאבד את שיווי המשקל וליהנות.
כמו שנאמר בתכנית טלויזיה בריטית פעם:
בסדנה השתתפו כ-20 איש, לכל אחד מאיתנו היה מקום מסביב לבר מאחוריו עמד איתי, המדריך, ומול כל אחד מאיתנו הונחו מס' דפים שבכל אחד 'מתכונים' להמון סוגי קוקטיילים.
אחרי מספר מילים על עצמו ועל הסדנה, התחיל המדריך, שהיה תזזיתי למדי, להסביר לנו על סביבת הברמן, איך היא בנויה, מהם הכלים בהם משתמש ואיזה משקאות אלכוהוליים הוא צריך מתחת ליד ומה יכול להיות קצת יותר רחוק.
הוא הסביר לנו על סוגי הכוסות השונות ומה מגישים בכל סוג.
לגבי השכר אותו מקבלים הברמנים – לא היה מוכן להגיב.
המדריך התחיל עם הדגמה של אחד הקוקטיילים. הסביר איך להכין, למה יש לשים לב, איך להשתמש בכל אחד מן הכלים העומדים לרשותנו וכמובן איך למזוג כל משקה.
אחרי ההדגמה, הגיע תורנו לעבור לצד השני של הבר, וכך בכל פעם, שלושה מהמשתתפים עברו לעמדות שבתוך הבר והכינו מן הקוקטיילים המופיעים בדפים.
בסה"כ, כל אחד הכין שלושה קוקטיילים, משלושה סוגים שונים – משקאות ארוכים, משקאות על בסיס לימון (סאוור) ומשקאות אקזוטיים, מה שאומר שהיו בערך 60 קוקטיילים לאורך הערב, זאת בנוסף לאלה שהדגים לנו המדריך. וכמובן, מישהו (לאו דווקא אני!!) היה צריך לשתות את כולם...
התרגול היה עם אלכוהול אמיתי (גם אם לא האיכותי ביותר) שבהחלט השאיר את עקבותיו בדם ובראש.
אני הכנתי בהתחלה 'טקילה סנרייז' קליל, עברתי אל 'בין הסדינים' וסיימתי עם לונג-איילנד אייס-טי. כולם רווי אלכוהול (ומתוקים למדי)
התחברתי עם שני החבר'ה שישבו לידי ותכננו את הטיול שלהם לדרום אמריקה (ולארגנטינה בפרט) – נתתי להם כמה טיפים ואמרתי להם ללמוד טוב טוב על השטח לפני שיוצאים לטרקים (כמובן בעקבות הניסיון שלי בטרק אחד, פעם מזמן לפני כמעט שנה). כל אחד מאיתנו שהכין קוקטיילים קיבל ביקורות ותשבוחות מן השניים האחרים לגבי אופן ההכנה והטעם. וכמובן שהרצנו צחוקים עם כל מי שנעמד מולנו והכין לנו את קוקטייל היום שלו.
כל מי שהגיע לעמדה שמולי, מיד קיבל בקשות והנחיות לקוקטייל רצוי, וברוב המקרים הם יצאו לא רעים בכלל.
באחד השלבים הכין המדריך מוחיטו (כדי שכולנו נכין בבית) – מה שהעלה בי געגועים למשקה הנהדר והמושלם ששתיתי רבות בקובה (ואף בפריס) אך מעולם לא הגיע לאותה רמה בארצנו הקטנטונת.
לקראת סוף הערב, נשאל שוב המדריך לגבי שכר הברמנים בארץ. הוא ניסה להתחמק באלגנטיות וציין שתמורת 30 ש"ח לשעה הוא אפילו לא מתכופף. וכמובן שמיד נזרקה לאויר השאלה – תמורת כמה הוא כן יתכופף...
בסופו של דבר אמנם לא למדתי שם משהו ששינה את תפיסת עולמי בנושא קוקטיילים, אך למדתי מספר טריקים חדשים, ובסה"כ הסדנה הייתה מאוד מהנה, שוברת שיגרה ומסובבת ראש.
לאחר סיום הסדנה, צעדתי מס' דקות לכיוון ביתי, שם קינחתי בבירה מתוצרת עצמית.
היי!! אלו בסה"כ שמות של קוקטיילים!!
כידוע (למקורבים) אני מכין קוקטיילים כבר למעלה מעשר שנים (גם אם ללא כל קורס וללא כל הסמכה) מה שגרם לי ללכת ללא כל ציפיות לסדנת הקוקטיילים של בר-מאסטר, בית הספר לברמנים. אך כנראה זה גם מה שגרם לי לאבד את שיווי המשקל וליהנות.
כמו שנאמר בתכנית טלויזיה בריטית פעם:
To make a cocktail: of course you need a tail, but you also need a very big ….. bowl.
בסדנה השתתפו כ-20 איש, לכל אחד מאיתנו היה מקום מסביב לבר מאחוריו עמד איתי, המדריך, ומול כל אחד מאיתנו הונחו מס' דפים שבכל אחד 'מתכונים' להמון סוגי קוקטיילים.
אחרי מספר מילים על עצמו ועל הסדנה, התחיל המדריך, שהיה תזזיתי למדי, להסביר לנו על סביבת הברמן, איך היא בנויה, מהם הכלים בהם משתמש ואיזה משקאות אלכוהוליים הוא צריך מתחת ליד ומה יכול להיות קצת יותר רחוק.
הוא הסביר לנו על סוגי הכוסות השונות ומה מגישים בכל סוג.
לגבי השכר אותו מקבלים הברמנים – לא היה מוכן להגיב.
המדריך התחיל עם הדגמה של אחד הקוקטיילים. הסביר איך להכין, למה יש לשים לב, איך להשתמש בכל אחד מן הכלים העומדים לרשותנו וכמובן איך למזוג כל משקה.
אחרי ההדגמה, הגיע תורנו לעבור לצד השני של הבר, וכך בכל פעם, שלושה מהמשתתפים עברו לעמדות שבתוך הבר והכינו מן הקוקטיילים המופיעים בדפים.
בסה"כ, כל אחד הכין שלושה קוקטיילים, משלושה סוגים שונים – משקאות ארוכים, משקאות על בסיס לימון (סאוור) ומשקאות אקזוטיים, מה שאומר שהיו בערך 60 קוקטיילים לאורך הערב, זאת בנוסף לאלה שהדגים לנו המדריך. וכמובן, מישהו (לאו דווקא אני!!) היה צריך לשתות את כולם...
התרגול היה עם אלכוהול אמיתי (גם אם לא האיכותי ביותר) שבהחלט השאיר את עקבותיו בדם ובראש.
אני הכנתי בהתחלה 'טקילה סנרייז' קליל, עברתי אל 'בין הסדינים' וסיימתי עם לונג-איילנד אייס-טי. כולם רווי אלכוהול (ומתוקים למדי)
התחברתי עם שני החבר'ה שישבו לידי ותכננו את הטיול שלהם לדרום אמריקה (ולארגנטינה בפרט) – נתתי להם כמה טיפים ואמרתי להם ללמוד טוב טוב על השטח לפני שיוצאים לטרקים (כמובן בעקבות הניסיון שלי בטרק אחד, פעם מזמן לפני כמעט שנה). כל אחד מאיתנו שהכין קוקטיילים קיבל ביקורות ותשבוחות מן השניים האחרים לגבי אופן ההכנה והטעם. וכמובן שהרצנו צחוקים עם כל מי שנעמד מולנו והכין לנו את קוקטייל היום שלו.
כל מי שהגיע לעמדה שמולי, מיד קיבל בקשות והנחיות לקוקטייל רצוי, וברוב המקרים הם יצאו לא רעים בכלל.
באחד השלבים הכין המדריך מוחיטו (כדי שכולנו נכין בבית) – מה שהעלה בי געגועים למשקה הנהדר והמושלם ששתיתי רבות בקובה (ואף בפריס) אך מעולם לא הגיע לאותה רמה בארצנו הקטנטונת.
לקראת סוף הערב, נשאל שוב המדריך לגבי שכר הברמנים בארץ. הוא ניסה להתחמק באלגנטיות וציין שתמורת 30 ש"ח לשעה הוא אפילו לא מתכופף. וכמובן שמיד נזרקה לאויר השאלה – תמורת כמה הוא כן יתכופף...
בסופו של דבר אמנם לא למדתי שם משהו ששינה את תפיסת עולמי בנושא קוקטיילים, אך למדתי מספר טריקים חדשים, ובסה"כ הסדנה הייתה מאוד מהנה, שוברת שיגרה ומסובבת ראש.
לאחר סיום הסדנה, צעדתי מס' דקות לכיוון ביתי, שם קינחתי בבירה מתוצרת עצמית.