בירבור על בירה וביליארד

בירבורביליארד

כבר הרבה זמן שלא שיחקתי ביליארד... 
בשבוע שעבר שאלתי – מי בא לשחק – אך נותרתי ללא מענה.

אחרי שקראתי בפייסבוק שמס' מבשלות בוטיק ישראליות יבואו להציג (ולתת לטעום) את הבירות שלהם בקפה נגה, החלטתי שזו הזדמנות מצוינת ללכת לשחק קצת פול.

תפסתי את אומיד והודעתי לו שיגיע בערב כי הולכים לשחק ולשתות קצת בירה.
הבחור לא התנגד ולקראת השעה היעודה התייצב בפתח ביתי.

הלכנו את 3 הדקות המפרידות בין ביתי הקט לבין קפה נגה, ושם בעודנו מזמינים שולחן נתנה לנו אחראית השולחנות 'שובר טעימות' המאפשר לנו לטעום שישה סוגי בירה.

החלטנו ללכת ולטעום את הבירות לפני המשחק (מה שבוודאי ישפר את היכולות שלנו) – אולם לצערנו אנשי המבשלות עדיין היו בשלבי אירגון, מה שהוביל אותנו אל השולחן (הירוק!) עם כדורי הפול.

שיחקנו ארבעה משחקים, כאשר תוך כדי נשנשנו כדי להשכיח את הרעב וכמובן שתינו גינס משובחת.

אחרי צ'ייסר קטן, הגיע הזמן לעבור לבר האחורי – אל דלפקי מבשלי הבירה הישראלית.
המקום היה עמוס במבלים, שמה שמשותף לכולם היה כוס קטנה מפלסטיק - עם בירה בתוכה.

במקום הציגו שלוש מבשלות – מבשלת הנגב, בירה מלכה ומבשלת הגולן.

התחלנו את הסיור שלנו עם מבשלת הנגב, שהדלפק שלהם ניצב לו בצד האולם – מה שאולי היתה הסיבה שלא כולם באו לשתות מן הבירה.
הם הציגו במקום את בירת האמבר אייל שלהם, בירה אדמדמה ומשובחה.
הקופונים שחולקו לנו בכניסה לא באמת שינו משהו ואפשר היה לשתות כמה שרוצים.
מסתבר שבמבשלת הנגב מבשלים כ-1000 ליטר בשבוע (!!!) ומאוד ייתכן שהתפוקה הזו תגדל בתקופה הקרובה. כמו כן, בניגוד לבישול בירה ביתית - הבירה מתיישנת במיכלי יישון מיוחדים לפני שעוברת לבקבוקים.

משם המשכנו אל דלפק הבר, מאחוריו עבדו בצוותא נציגי מבשלת הגולן ובירה מלכה. פה כבר כן דרשו את הקופונים (לפחות בשתי הטעימות הראשונות)
בבירה מלכה מייצרים שלושה סוגי בירה, כאשר במקום ניתן היה למצוא שניים מהם – הבהירה והאדמונית. שתיהן היו טעימות אך אישית העדפתי את הבהירה בעלת הטעם הלימוני משהו.
בבירה מלכה, המגיעה מהגליל המערבי, מייצרים כ-250 ליטר בירה מידי שבוע. כמות נכבדת לכל הדעות, למבשלה קטנה.

באותו הדלפק גם יצא לנו לטעום מבירה בזלת, המיוצרת ע"י מבשלת הגולן. מי שעצר בעבר בקצרין במהלך טיול ברמת הגולן, בוודאי כבר טעם מן הבירות המשובחות של המבשלה (וגם מן האוכל המצוין המוגש לצידה). בעבר נקראו הבירות בשמות שונים – בירת הגולן, העמק, הגליל ובזלת, אך לאחרונה בעקבות שינויים שונים (כולל הקשר עם יקבי רמה"ג) – אוחדו כל הבירות תחת השם 'בזלת', כאשר ישנם ארבעה סוגים.
הסוגים שהוצגו היו אייל ענברי וחיטה. לצערי לא הביאו לטעימות את הדאבל-בוק (שבעבר היא היא זו שנקראה בזלת) שאני מאוד מחבב.

לסיכום, אני חייב לציין שבערב הזה התחבבה עלי מאוד בירת הנגב, ובהחלט ממליץ לכולם לנסות.

אין ספק שלבירת הבוטיק בישראל יש עתיד, והוא אפילו ורוד (או אמבר אם תתעקשו).

יצאנו משם מרוצים אך מעט מתנדנדים.

http://beerbur.blogspot.com