"גבינה מלוחה בבוטיק הגבינות. חנות רגילה אין כאן, הכל בוטיקים. עוד לא פתחו פה איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר מכון הנעל, חנות לתחתונים – בוטיק התחת" – נראה שהגשש החיוור כבר חזו מזמן את מגפת הבוטיקים...
 |
| לוגו 'בירות בוטיק ישראליות'. עיצוב: רותם בר-אילן |
בשנים האחרונות אנו עדים למגפת ה-בוטיק: על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן (לעתים אפילו מחסן מספיק) צצים להם מעדניות בוטיק, מלונות בוטיק, יקבי בוטיק, מכללות בוטיק, ספא בוטיק, מאפיות בוטיק, ועוד רבים אחרים המתהדרים בתואר זה כדי למשוך לקוחות.
אם בעשור האחרון היה זה תחום היין שהתפתח בצעדי ענק והצמיח עשרות יקבי בוטיק הרי שעתה היא שעתן של מבשלות הבוטיק: מבשלות בירה שמייצרות בירות בוטיק ישראליות, כחול לבן.
כעת, אנו הצרכנים יכולים להתנסות בטעמים חדשים ומרעננים, ולצאת מבועת עולם הגולדסטאר, מכבי, הייניקן ושות'.
למעשה, לאן שלא תסתכלו וכמעט בכל יישוב בישראל, תוכלו למצוא מבשלים ביתיים לצד מבשלות בוטיק מסחריות. להבדיל מייצור יין, הרי שעלויות ייצור הבירה נמוכות, והכנת הבירה יכולה להיעשות בכל מטבח ביתי.
במקביל לבישול הביתי, ואולי בעקבותיו, נפתחו מבשלות בוטיק (מסחריות) רבות המוכרות את תוצרתן לקהל הרחב - ומסתבר שלא מעטים הם אלו הקונים את הבירות הללו, שרמתן אינה נופלת כלל מן הבירות המסחריות, ואף עולה עליהן במקרים רבים.
אל תתבלבלו, רוב השוק הישראלי נשלט (עדיין) על ידי שתי החברות הגדולות טמפו וקוקה-קולה, שחולשות יחדיו על כ- 85% ממכירות הבירה בישראל (כולל מותגי יבוא), אולם שוק הבירות הביתיות ומבשלות הבוטיק נמצא בעליה מתמדת.
ככל שעובר הזמן ניתן למצוא יותר ויותר סוגים של בירות בוטיק ישראליות בחנויות אלכוהול, בברים ובמסעדות ברחבי הארץ.
 |
| בירות בוטיק ישראליות מחבית |
אמנם מבחינת צריכת הבירה לאדם אנחנו עדיין לא מתקרבים לצ'כיה שם שותים כ-160 ליטר בירה בשנה ואילו אצלנו בישראל - רק כ-14 ליטר בשנה (וגם על כך הדעות חלוקות), אך ישנם מי שדוחפים את תרבות הבירה ובכלל ואת הבירות הישראליות בפרט קדימה, ומנסים להעלות את המספר הזה.
בין ה'דוחפים' נמצא קודם כל גדי דבירי מ"בירדי" שמעביר סדנאות ללימוד בישול בירה ומקיים אירועים לקידום חשיפה של בירות. בנוסף, חברת "ביר מאסטר" (יפית גל לוי) – שגם היא מפיצה את תרבות שתיית הבירה בישראל ומקיימת מפעם לפעם פסטיבלי בירה (בהם הייצוג של הבירות הישראליות הולך ועולה). קהילת "בירות בוטיק ישראליות" בפייסבוק בהנהלת מירה-בל גזית. Beers (אבי בן עמי) מארגני תערוכת Beers הגדולה, ו
המבשלים הביתיים ובעלי מבשלות הבוטיק שונים זה מזה: החל מצעירים שלמדו קצת כימיה וביולוגיה בבית הספר, דרך מתעניינים בוגרים יותר שמבשלים בירה כתחביב לצד העבודה היומית, מסעדנים, יוצאי צבא בכירים וכלה באנשי עסקים.
ההיצע הגדול נובע מהביקוש ההולך וגובר של השותה הישראלי, שמוכן להתנסות ולשתות בירות מסוגים שונים ובטעמים שונים, בין אם בירת פסיפלורה, בירת שום (!!), בירת מרווה, בירת מייפל או בירת דבש.
פסטיבלי בירה רבים מתקיימים במהלך השנה. לאט לאט, לצד הבירות המיובאות הולכות בירות הבוטיק הישראליות ותופסות מקום של כבוד. אם בעבר היו שותים אותן רק קומץ "מביני עניין" ו"אנשים מהברנז'ה" הרי שלאט לאט הולכת ומתפתחת תרבות של שתיית בירות בוטיק ישראליות בלי להתנצל ובלי להרגיש שלא בנוח. כך, בפסטיבל מעברות ("ביר מאסטר") הולכים ותופסים דוכני היצרנים הישראליים מקום נכבד ומכובד. ואם בפסטיבל זמן אמיתי ("ביר מאסטר") שנערך בשנה שעברה התקבצו ארבעה מבשלים ישראליים בלבד במתחם מצומצם וקטן לעומת הבירות המיובאות, הרי שבפסטיבל האחרון, שנערך לפני כחודש, תפסו הבירות הישראליות את מרכז הבמה והפסטיבל הוגדר כפסטיבל בירות בוטיק ישראליות. גם בתערוכת הבירה (" Beers") שהתקיימה בהיכל נוקיה בחודש ינואר, ניתן מקום של כבוד לבירות הישראליות והמוני הצמאים שעמדו בתור לטעום מהן העיד על השינוי בחשיבה של צרכן הבירה הישראלי. תערוכה זו גם פתחה דלת לקהל רחב של ישראלים שלא הכיר קודם לכן את בירות הבוטיק הישראליות.
 |
| מלכה במדבר! צילום: מירה-בל גזית |
בעבר היו מעט מסעדות שהקונספט שלהן סבב את הבירה, כדוגמת ה-Brewhouse בתל-אביב, או מבשלת הגולן בקצרין. כיום יותר ויותר יזמים ומסעדנים בוחרים בקונספט של פאב-מבשלה, וראו ה- Dancing camel בתל אביב, Jem’s בפתח תקווה וליבירה בחיפה. הבירה שמוגשת במקומות בילוי אלה מבושלת במקום, והאוכל מותאם לה.
במקביל, ברים רבים ברחבי הארץ מחזיקים בירות בוטיק ישראליות, בחביות ובבקבוקים.
 |
| לוגו ישן 'בירות בוטיק ישראליות' עיצוב: דוד קסירר |
אז אם עוד לא ניסיתם, הצטרפו אל הטרנד, גשו לבר הקרוב ובקשו בירת בוטיק ישראלית.
לחיים!
