ברון מוסיף המון - יין ריקאסולי עם השגריר

סיפורים מעניינים סובבים את עולם היין, אך לא רבים נגמרו טוב כמו זה של יקב הברון ריקאסולי.

הברון פראנצ'סקו ריקאסולי הגיע לאחרונה לישראל, כאורח של החברה הסקוטית, ע"מ לקדם את פרויקט החלקות שלו.

במסגרת ביקורו בארץ, נפגשתי עימו כחלק מארוחת ערב שאורגנה בשיתוף טריווקס יחסי ציבור ושגרירות איטליה בישראל, אליה הוזמנו מומחי-יין ואוכל, עיתונאים, אורחי החברה הסקוטית ושגרירות איטליה ובלוגר.


יקב הברון ריקאסולי הוא היקב הוותיק ביותר באיטליה וכמו כן הגדול ביותר בטוסקנה. שמו של היקב הולך לפניו כבר משנת 1141, ויינות ברוליו המיוצרים ביקב מוכרים וידועים מאוד באיטליה ובעולם כולו.

לאחר למעלה מ-800 שנות בעלות ביקב, נאלץ הברון בניטו ריקאסולי למכור את היקב ולראות איך התוצרת הולכת ומדרדרת בידי זרים (אנשי עסקים קנדיים ולאחר מכן חברה אוסטרלית), זאת עד שבנו, הברון פרנצ'סקו ריקאסולי, עזב את קריירת הצילום והפרסום המוצלחת שלו, למד את תחום היין והגפן והשתלט מחדש על היקב (תוך כדי סילוק הקנדים והאוסטרלים ה'רעים') כדי להחזיר אותו לגדולתו ולמלוא תפארתו.

טירת ברוליו

לאחר שהחזיר למשפחתו את היקב, עסק פרנצ'סקו ריקאסולי במשך מס' שנים בפרויקט החלקות - מחקר זה בכרמי טירת ברוליו בא כדי להבין לעומק את הטרואר (אופי האדמה, מזג האויר, שיפוע הקרקע) ואת זני הגפנים השונים. לבסוף בחר הברון ב-12 זנים של סנג'יובזה שאותם נטע בחלקות השונות בשטחי האחוזה, וזאת במטרה להגיע לתוצאות הטובות ביותר - והוא אכן הצליח בכך.


למעשה, סב סבו של פרנצ'סקו היה הברון בניטו ריקאסולי (הידוע בכינויו 'ברון הברזל') שחי במאה ה-19, מי שהיה פעמיים ראש ממשלת איטליה המאוחדת, אך מוכר לא פחות כמי שהביא את יין הקיאנטי לגדולה ולמעשה הגה את 'מתכון' הקיאנטי המקורי -  70% ענבי סאנג'יובזה, 15% ענבי קאנאיולו ו-15% ענבי מלוואזיה ביאנקה (מה שקצת השתנה מאז).

לאחר טעימה של מספר יינות שונים מן היקב, התיישבנו אל השולחנות ואל ארוחת הערב שהכין השף אלון גונן בהתאמה אל היינות שהוגשו.

כדי להסביר על הארוע, מאיפה הגיע הרעיון ועל שיתוף הפעולה קמו ועלו לדבר בזה אחר זה דפנה טריואקס - מנכ"ל טריואקס, דן ליאור - מנכ"ל החברה הסקוטית, לואיג'י מאטיולו - שגריר איטליה בישראל והברון פרנצ'סקו ריקאסולי שנתן מספר מילים על פרויקט החלקות, ומאוחר יותר גם שב ודיבר על כל אחד מן היינות ששתינו.

מנה ראשונה - קולדילה

לפתיחת הארוחה, נמזג אל הכוסות יין קולדילה קיאנטי קלאסיקו 2007 (Colledila Chianti Classico 2007 DOCG). יין פירותי זה, שריחו וטעמו אומרים סנג'יובזה (והוא אכן עשוי אך ורק מענב זה), כבש אותי עם הטעם הנפלא והתחושה בפה.
מיד אחרי המזיגה הגיעו אל השולחן צלחות המנה הראשונה – טבעות פסטה עם ארטישוק צלוי בגריל מלווה בבצלי שאלוט בחומץ בלסמי. לטעמי הבצלים היו מעולים ובהחלט התאימו ליין האלגנטי.

תוך כדי לגימת יין ואכילת הפסטה התוודעתי מעט אל חבריי לשולחן, הם היו עיתונאים ומומחי יין ונראה שכולם הכירו את כולם.

מנה עיקרית - קסאלפרו וקסטלו די ברוליו
לקראת המנה העיקרית נמזגו לכוסותינו שני יינות נוספים – קסאלפרו טוסקנה 2007 (Casalferro Toscana 2007 IGT) כמו גם קסטלו די ברוליו קיאנטי קלאסיקו 2007 (Castello Di Brolio Chianti Classico 2007 DOCG).
יין הקסאלפרו (בית הברזל באיטלקית) עשוי כולו אך ורק מענבי מרלו, שנבחרו מאחר והטעם שלהם שונה מעט ממרלו רגיל ואף קיבל מעט מן האופי של הסנג'יובזה – ושוב זאת בעקבות פרויקט החלקות שנעשה בכרמים. אישית אינני חובב מרלו ולדעתי לא הייתה מספיק ייחודיות איטלקית ליין הזה, אך יין זה בהחלט היה מצוין והשאיר טעם של עוד.

היין הנוסף שנמזג לכוסותינו נחשב לטוב שביינות היקב. יין הטירה (כך ע"פ שמו) אינו מיוצר בכל שנה אלא רק בשנים שהאקלים היטיב והענבים גדלו בהתאם לרצונו של היינן – ורק אז הוא בוחר את הענבים הטובים ביותר מן החלקות הטובות ביותר. יין זה מורכב משילוב של סנג'יובזה, קברנה סוביניון ומרלו. מאז שנת 97 הוא נחשב ליין הגדול של היקב (Grand Cru).
היין הפתיע אותי! זה פשוט היה אחד היינות הטובים ששתיתי מזה זמן רב!
אינני ממעיט בטיבם של היינות הקודמים ששתיתי באותו ערב, אך יין זה התעלה מעל כולם. מאוחר יותר התברר לי  שיין זה נבחר לאחרונה ע"י המגזין הנחשבWine Spectator  לאחד מחמשת היינות הטובים בעולם.

לצד היינות הגיעה גם המנה העיקרית - אוסובוקו טלה עם פטריות פורצ'יני. זו הייתה מנה נפלאה (אף שהגיעה מעט קרה) שהתחברה מצוין עם הטעם של יין הקסטלו די ברוליו.

אני עם השאריות של הערב

לאחר סיום המנה, ניגשתי אל הבר הסמוך ושם טעמתי מאותו היין אך מבציר 2006 – נראה היה שהיין המבוגר יותר עדיין לא הגיע לשיאו ויוכל להמתין בבקבוק עוד שנתיים-שלוש, לעומת האח הצעיר (מודל 2007) שכעת הזמן להנות ממנו במיטבו.

את ארוחת הערב קינחנו בטירמיסו בגרסת השף, בו בתוך קרם המסקרפונה המשובח נח בישקוט טבול באספרסו – הפתעה נעימה וטעימה כאחד.

אין ספק שזו הייתה ארוחה מצוינת. גם החברה הייתה נפלאה ואף למדתי מחבריי לשולחן מספר דברים, אך מעל הכל היו היינות המשובחים.

אמנם נראה לי ששתיתי קצת יותר מידי במהלך הערב הזה, אבל יש לי תרוץ – היה יין מצוין.

עד כאן בירבור קיאנטי, הרצליה.