פאבו בוא בוא עוד היום

בדרך לטיול בצפון הארץ, אמרתי לחבריי שחייבים לעצור במבשלה שאומרים עליה שהיא בעלת הנוף היפה בארץ. כך הגעתי אל זכרון יעקב, ואל מבשלת פאבו.

 לאחר ארוחת בוקר קצרה באזור המדרחוב (בכל זאת צריך למלא מעט את הקיבה לפני שתיית אלכוהול) ולאחר ששאלתי עוברי אורח היכן מצויה מבשלת הבירה 'פאבו' (חבל שלא כולם ידעו על מה אני מדבר), שמנו פעמינו לכיוון גבעת זמארין, הנקודה בה נוסדה המועצה המקומית זכרון יעקב.

עליה קצרה מאחורי היקב העתיק בארץ (כרמל), הובילה אותנו אל נוף משגע, שמעט לפניו (מצד שמאל) מבנה לבן - מבשלת פאבו.

כשהגענו אל המבנה ואל חלון זכוכית גדול, ראינו מבעדו את סירי הבישול הגדולים, וגם נתקלנו בליאור בלמס, המיבשלן (ככה נקרא מבשל הבירה, ה-Brewmaster, ע"פ האקדמיה ללשון!) שהיה עסוק בניקוי חלונות ופאנלים.

נשלחנו מעלה, אל הבר בקומה השניה, ע"מ לפגוש את מיכל, מנהלת מרכז המבקרים, כדי שתראה לנו את המקום.

אחרי שהבינה שלא אנחנו הם אלו שהזמינו מראש סיור, לקחה אותנו לסיבוב במבשלה: התחלנו בחדר הבישול בקומה התחתונה (היכן שכבר ביקרנו קודם לכן) בו משרים את גרעיני הלתת ולאחר מכן מבשלים את הנוזל.
שני מיכלים גדולים ניצבו להם שם, מוקפים בצינורות ובמערכת בקרה שנראה כאילו נלקחה מאיזה כלי טיס מתוחכם. מיכל הסבירה לנו על התהליך המדויק שמתרחש שם, וכיצד ליאור מפקח על הכל.

משם המשכנו לחצר, שהיא סוג של Beer-Garden, חצר גדולה שבצידה בר, שאם לא היה חם כל כך באותו בוקר, בכיף אפשר היה לשבת שם כמה שעות עם כוס בירה ביד.

בצד החצר נמצאים להם מיכלי התסיסה וההתיישנות (כן כן, בשמש הקופחת). מיכלים אלו מיועדים לעבודה בכל מזג אויר (כנראה מדובר גם בחום הכבד של ישראל, ולא רק בזה של סלובקיה, משם הגיעו), ובהם נמצא הנוזל המרענן שבקרוב מאוד יוכל להתגאות בכינוי 'בירה'.

לאחר הסבר נוסף, נכנסנו פנימה, אל המזגן והתמקמנו בבר.
מבט קצר בתפריט האוכל על הקיר הביא אותי למחשבה שאולי לא היה צריך לעצור לארוחת בוקר קודם לכן אלא אפשר היה להגיע ישירות למבשלה ולאכול פה.

בבר הגישה לנו מיכל טעימות מחמשת הברזים: ישראל פייל אייל, רדיש לאגר, חיטה, פילס וסטאוט (Israel Pale Ale, Redish Lager, Wheat, Pils, Stout), לאחר כל אלה, הוסיפה כוס שישית מברז שלא היה מסומן ולא משך את תשומת ליבי – בירת טריפל בלגית. בברז זה התברר יש בירה שמתחלפת מידי פעם – הפעם הייתה זו המתקתקה הבלגית.

חבריי לטיול התחלקו לשניים: אלו שסיימו את כל כוסות הבירה לבין אלה שהעבירו את הכוסות כדי שנסיים להם את הבירה.
בין כולנו הייתה הסכמה שבירת הטריפל הייתה הטובה מביניהן, אף כי גם הפילס זכה לתשבוחות.
בירת האינדיה פייל-אייל (IPA) שונתה ועודנה לסגנון מקומי ע"מ להתאים את הטעם לחיך הישראלי, וכך התקבל השם החדש.
בירת הסטאוט שגם כן הותאמה לישראל, הייתה פחות לטעמי.

מיכל המשיכה להקדיש לנו תשומת לב ולענות על השאלות, וזאת למרות שהגיעו מבקרים נוספים שזעקו למעט תשומת לב וקיבלו בתמורה ישיבה במרפסת אל מול נוף מדהים, טעימות מכל סוגי הבירה ושיחות עם עידן הבעלים/המנכ"ל ועם ליאור המיבשלן.

עידן שעבר לידנו הציע לנו טעימה נוספת מהבירות (הצעה לאקדמיה: שימזוג=Refill), וכמובן שלא אומרים לא לטעימה נוספת מן הטריפל.

30 ש"ח לאדם שילמנו על התמורה הנאה של סיור חביב וטעימות בירה.

לכל מי שתוהה, השם פאבו בא מלטינית ופירושו 'טווס'. את המבשלה הקימו איש העסקים נחי ברגידה ואחיינו עידן גולקו, חובבי בירה וותיקים מתוך רצון לחבר אנשים ולתת להם לחגוג את החיים יחדיו.

למבשלת פאבו יש סיסמה שנראה לי שכדאי לאמץ: "אין דבר כזה אנשים זרים. רק חברים שעוד לא פגשנו..."

בירבור פאבו, זכרון יעקב.