שפוט של בירה

טעימות יין עשיתי פעמים רבות וכך גם עם בירה, ממזקקת ג'יימסון קיבלתי הסמכה של טועם וויסקי. בפסטיבל מעברות האחרון, נפל בחלקי הכבוד לכהן כשופט בתחרות בירה איכותית.

"יש פסטיבל בירה במעברות, מי מצטרף?" כך אמרתי לחברים בתקופה האחרונה. הם כבר שמעו זאת ממני פעמים לא מעטות בשבועות האחרונים, אך מה שלא ידעו הוא שאני מגיע לתחרות לא רק כחובב בירה ובלוגר אלא גם כשופט!

במהלך טיול חביב בצפון הארץ, הרחק מכל ציוויליזציה, צלצל הטלפון הנייד ומהצד השני של הקו הייתה יפית-גל לוי, הבעלים והמנהלת של חברת ביר-מאסטר, מארגנת פסטיבל הבירה במעברות.
"מה דעתך לשפוט בתחרות הבירה במהלך הפסטיבל?" שאלה אותי. ללא כל היסוס עניתי שאשמח להצטרף לצוות השיפוט בתחרות.
וכך היה.

לכבוד התחרות רתמתי לי נהג (שאפילו נושא תואר של רב חובל), שלקח אותי מפתח הבית (שלו) ועד מעברות (וחזרה לתל-אביב לאחר מכן).

לכשהגעתי אל הכניסה לבית היין, מיד משכו אותי הצידה, אל החדר הצדדי שבו מסתתרים להם בקבוקי יין רבים (זהו למעשה מרתף היינות של בית היין) -  ואני שאלתי את עצמי האם באנו לשתות בירה או יין.

מספר שולחנות ניצבו להם שם, ועל כל שולחן הונחו דפים (עם ציורים של עיגולים גדולים וממוספרים כדי שנדע איפה להניח את הכוסות וגם מעט הסברים על סגנון הבירות), קנקן מים ומעט לחם וחמאה. מי צריך יותר מזה?

בחבר השופטים ניתן היה למצוא מבשלי בירה, יבואני בירה, כותבים על בירה ונציג חברת בריסל-איירליינס שנתנה חסות לתחרות.

מבשלי הבירה התבקשו להכין בירה בסגנון בלגי עם איזשהו טוויסט מיוחד לכבוד חג שבועות. אל המלאכה ניגשו המיבשלנים מן המבשלות: גבעתיים, אביר האלה, אסיף, ישרא-אייל, גל'ס, ליבירה, עמק האלה, השחר, לאפינג בודהה ובירבר.
עשר הבירות התחלקו לקטגוריות הבאות: אייל בלגי בהיר, דובל (דאבל), סגנון חופשי וטריפל.

בניגוד לטעימות יין בהן יורקים את הנוזלים לאחר הטעימה, כאן שותים את הבירה (גם אם רק קצת) – זאת מאחר ובלוטות הטעם שחשות מרירות נמצאות בחלק האחורי של הלשון, ומשם קצרה הדרך פנימה לתוך הקיבה.
הטעימות היו בארבעה מקצים, ע"פ תתי-סגנונות הנ"ל. בכל סיבוב נמזגו לכוסותינו בין שתיים לשלוש בירות לטעימה, כאשר נדרשנו לתת ציונים לכל בירה בפני עצמה ולא בהשוואה לבירות האחרות. הציונים ניתנו ע"פ המדדים הבינ"ל לשיפוט בירה.

בין בירה לבירה ניקינו את הפה עם קצת וויסקי (טוב נו, לא באמת, רק מים).

לכל בירה היה מאפיין משלה – בין אם ריח אניס, זעתר או לבנדר, טעם קל של תמר או משהו לא ברור...

בקבוקי הבירה עצמם היו מכוסים, כך שלא ניתן היה לדעת מי ומה הם.
מאחת הבירות שנפתחו קפץ החוצה גבעול שעורה שמעט הפתיע אותנו, אך לא שמתי לב לאיזו כוס נמזגה בירה זו.

בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו הגיש את טפסי השיפוט ליפית, על מנת שהיא והצוות יוכלו לשקלל את הניקוד של כל הבירות ולהכריז על הזוכה בתחרות.

קצת יותר מאוחר, עלתה יפית על במת הפסטיבל על מנת להכריז על הזוכה של התחרות.

היה זה אוהד אילון ממבשלת עמק האלה עם בירת 'הנזיר השתקן'.
הבירה שלו הייתה בירת טריפל בלגי בחוזק של למעלה מ-9%. ומסתבר שהיא נארזה עם שיבולת חיטה בכל בקבוק (על זה נאמר, חיטה שמופיעה במערכה הראשונה, זוכה בשלישית)...

אוהד זכה בפרס טיול מבשלות זוגי בבלגיה, כולל טיסות מתנת בריסל איילינס.

ואני תוהה אם כדי שהשופטים יוכלו לשפוט בראש שקט, לא רצוי לתת גם להם טיסה לבריסל...

על שאר החוויות מהפסטיבל (והיו כאלה) כבר כתבתי בפוסט אחר (בירבור על הפסטיבל).

בירבור שיפוט, מעברות