חמוץ – טעם החיים !

בירה זה דבר נפלא, אך תמיד רצוי וכדאי משהו טעים ליד זה.

נקניקיות או המבורגר הן שילוב מעולה עם בירה וכך גם הבוטנים. אך יש דבר אחד נוסף שאסור לנו לשכוח – חמוצים.

או כמו שכבר אמרו הגששים: " אצלנו זה מנהג, ביום שמחה טועמים משהו חמוץ!" 

ולמה אני מזכיר זאת? 

השבוע, בדרך פלא, בדרכי חזרה מארוע בירה משמים, הזדמנו להן לפתחי מס' צנצנות חמוצים (שטוב שלא הגיעו לאירוע הנ"ל, מאחר והבירה שם לא באמת הייתה בירה).
כשפתחתי את צנצנת המלפפונים החמוצים, ריח נהדר התפשט בסביבתי, וכשלקחתי ביס מאחד המלפפונים – חמווווץ. טוב נו, לא באמת כזה חמוץ, אבל היה לו טעם נפלא.

היה לי קשה לעזוב את המלפפונים הללו, אבל עשיתי זאת רק בשביל לנסות עגבניות שרי מוחמצות. משם עברתי גם אל הסלרי הכבוש (!!!!) ואפילו אל הפלפלים. על הכרוב וויתרתי כי זה לא ממש בשבילי.

אז נכון, בכל סופר ובכל מכולת ניתן למצוא קופסאות שימורים של מלפפונים. אבל זה באמת לא אותו הדבר כמו משהו טרי שנעשה בימים האחרונים (לצורך העניין, כמו ההשוואה בין בירה מפוסטרת לעומת בירה טרייה – יש מי שיגיד שאותו הדבר אך יש מי שיודע ומעריך את הדבר האמיתי).

את המוחמצים הללו החלטתי לא לסיים באותו רגע (אף שהמחשבה עברה בראשי), כי מה יהיה מחר? וכך מידי יום אני טועם לי עוד ועוד מהצנצנות שנדמה שלא נגמרות (אבל הן כן, וכנראה שבקרוב אאלץ לחדש המלאי)

מסתבר שיש במלפפונים האלה הרבה ויטמינים, סידן, ברזל ועוד כל מיני מינרלים, אז תגידו את האמת, זה לא יותר בריא מכל שאר נשנושי הבירה??

החלטתי לבדוק קצת יותר לעומק את הנושא, וגיליתי שאת הנפלאים הללו, עליהם אני מדבר, מייצר חקלאי בשם איתן סגל ממושב נתיב העשרה שמגדל בעצמו את המלפפונים. את חלקם הוא מוכר כמו שהם ואת חלקם כובש.
מסתבר שאלו הכבושים, מחזיקים מעל חודש במקרר ללא חומרי שימור, שזה בהחלט לא משהו רגיל. אפשר ורצוי למצוא אותם בשוק האיכרים בנמל תל אביב אך גם בסניפי מגה השונים.

ובאמת שאני חייב להגיד שאפילו אלון מזרחי (האווירון) לא היה מחמיץ ככה!

חברי הגשש החיוור הוסיפו ואמרו: "אנחנו עושים חמוצים מגזר, מלפת, מבננות, מקורנפלקס, יש עכשיו פרויקט מיוחד – לעשות חמוצים מכיף-כף"

אז אולי כיף-כף עוד אין, אבל טעמים אחרים כבר יש.

אני הולך לקחת עוד מלפפון.
ואולי גם איזו בירה קרה.

בירבור חמוץ, תל אביב