אין כמו יום שישי בצהריים כדי לשתות בירה צוננת ולאכול ארוחה טובה - וכשהכל משתלב עם אווירה טובה בטרקלין הבירה אז בכלל מצוין.כמו שכבר כתבתי לפני שבוע באתר בקבוק, התחלנו מירה-בל גזית ואני בשיתוף פעולה עם אנשי מסעדת הטרקלין שבמרכזו אירוע בירות ישראליות מידי יום שישי בצהריים, תחת השם טרקלין הבירה.
אירוע זה, הוא מהמובילים את שיתוף הפעולה של מירה-בל ושלי במיזם שלנו (Duck Soup שמו) שמטרתו לקדם עסקים במדיה החברתית ומחוצה לה וביניהם גם את מבשלות הבוטיק הישראליות.
לקראת הפעם הראשונה (לפני שבוע) פרסמנו והפצנו את דבר הבשורה לאנשים רבים, לכל חברינו ולכל אנשי הפייסבוק – הצלחתו של האירוע הראשון הייתה גדולה משציפינו ודחפה אותנו להמשיך בכך (קיראו על כך בפוסט של מירה-בל). השבוע השקענו בשיווק האירוע מאמץ נוסף, אך ציפינו שיגיעו פחות אנשים וזאת עקב אירוע הבירה של סמואל אדמס שנערך יום קודם, אולם נראה שהדבר לא השפיע רבות על הקהל מאחר והגיעו לא מעט אנשים שבאו לשתות בירת בוטיק ישראלית טובה ולאכול מן האוכל המשובח של המסעדה.
המקום שמורגל בלקוחות אוהבי יין ובשר, קיבל בסבר פנים יפות את הקהל ששינה ממנהגו ובא כדי להחליף את היין המשובח בבירה ישראלית משובחה.
 |
| מיראבל ואני מאחורי הבר |
לכבוד האירוע, הוספנו לתפריט המסעדה הקבוע 16 בירות משש מבשלות ישראליות שונות: לאפינג בודהה, גופר'ס, רונן, פיסטה, הדג הלבן ונגב – רובן אינן מוכרות לקהל הישראלי.
 |
| בירות מקוררות מציצות |
כך בבוקרו של יום שישי התייצבנו שוב במסעדה שברחוב נחלת בנימין כדי להכין את המקום לקראת בוא האנשים. מצאתי את עצמי עוזר ליוסי בן-אודיס, מבעלי הטרקלין, להעביר את הבירות (שאינן מופיעות באופן קבוע בתפריט – עדיין לא, לפחות) אל מקררי הבר והשמפניירות ומדבר עם המלצריות על לקחי השבוע שעבר וכיצד ניתן לשפר את העניינים.
 |
| יוסי בוחן את הסחורה |
סמוך לשעה אחת הגיעו הלקוחות הראשונים – משפחה צעירה. הייתה לי הרגשה שהם לא מספיקים להנות מן הבירה שהוגשה להם עקב המירוץ הבלתי פוסק אחרי הילדים שהתרוצצו ברחבי המסעדה. אך לא הרבה אחריהם התחילו לזרום עוד ועוד אנשים אל המסעדה, כאשר גם מירה-בל וגם אני מספקים להם מידע ומייעצים להם על בירות שונות שיתאימו לטעמם האישי. סמדר ומירית המלצריות ענו לאורחים על כל שאר דרישותיהם.
 |
| לקוחות מרוצות |
אנשים רבים ראו את השילוט שניצב לו בחוץ, הציצו פנימה ואנחנו משכנו אותם והבאנו אותם לנסות מן הבירות הלא מאוד מוכרות. כמעט כולם היו מרוצים מן ההמלצות.
רק בחור אחד שהתעקש על גולדסטאר (לא היה ולא יהיה בטרקלין) לא אהב את מה שקיבל, אך לבסוף התרצה וקיבל את המלצת הצוות (חבריו לשולחן גמעו בהנאה את הבירה שלא אהב).
 |
| אז מה היה לנו שם? |
ברגעים מסוימים לא היתה אפילו שניה לעצור ולנשום ופשוט התרוצצנו משולחן לשולחן, בין אם להמלצה נוספת ובין אם כדי לבדוק האם אוהבים את מה ששותים.
הסברים על מי מבשל את הבירה, מאיפה באו וגם סיפורים מתחרות הלונגשוט נזרקו לחלל האויר כל הזמן. מדי פעם שמעתי מן הלקוחות – כן, אנחנו מכירים את הבירה הזו, שמענו על ההיא, נשמח לנסות משהו חדש ושאלה שחזרה מס' פעמים: "איפה אפשר להשיג?"
הסברים על מי מבשל את הבירה, מאיפה באו וגם סיפורים מתחרות הלונגשוט נזרקו לחלל האויר כל הזמן. מדי פעם שמעתי מן הלקוחות – כן, אנחנו מכירים את הבירה הזו, שמענו על ההיא, נשמח לנסות משהו חדש ושאלה שחזרה מס' פעמים: "איפה אפשר להשיג?"
 |
| בירות בסוף משמרת, נחות בבריכה |
אמנם האירוע סבב רובו ככולו סביב הבירות הישראליות, אך היו מי שלא פספסו את ההזדמנות והגיעו לארוחת צהריים טובה במסעדת הטרקלין ולצידה כוס יין משובח.
השולחנות והבר כללו זוגות, שלישיות, רביעיות ואפילו שישיה אך היו גם כמה לקוחות שהגיעו בגפם כדי לטעום מן המשקה הישראלי המרענן.
בסביבות שש בערב נותר רק שולחן אחד של ארבעה סועדים שנהנו מאוד מן הארוחה וליוו כל מנה ומנה (כולל הקינוח) בבירה אחרת.
באותה השעה אנחנו כבר התחלנו לחשוב על האירועים הבאים, בהם נביא גם מן הבירה של מבשלת ג'מוסס שזכתה במקום הראשון בתחרות הלונגשוט של סמואל אדמס, ועוד כל מיני הפתעות.
באותה השעה אנחנו כבר התחלנו לחשוב על האירועים הבאים, בהם נביא גם מן הבירה של מבשלת ג'מוסס שזכתה במקום הראשון בתחרות הלונגשוט של סמואל אדמס, ועוד כל מיני הפתעות.
ולכל מי ששאל איפה אפשר להשיג – אז כמובן באירועי יום שישי במסעדת הטרקלין (כן, גם בשביל לקחת הביתה), אך מעבר לכך גם במספר חנויות אלכוהול נבחרות וברים בעיקר באזור תל-אביב.
 |
| בודהה צוחק |
אני הולך עכשיו להתחיל להתכונן לאירוע בשישי הבא, וכולכם מוזמנים!
