שבוע שהתחיל בבקבוק קוארבו קטן, המשיך בקוקטיילים על בסיס טקילה, מסיבת קוארבו גדולה בגעש ועוד קצת קוארבו בטעימות לחתונה (לא שלי!).כל מי שחי פה בשנות התשעים מכיר היטב את הכהילה, תהילה ודומיהם שהוקפצו על הבר בברים ומועדונים רבים. מה שכן, הם ממש לא כמו הטקילה האמיתית.
חוזה קווארבו היה האדם הראשון לזקק טקילה וזה היה כמאתיים שנה לפני ההקפצות שגרמו להנג-אוברים מטורפים. את הרישיון לייצר טקילה (שזכאית לשאת שם זה) מקבלים במיוחד מממשלת מקסיקו והיא חייבת להיות מיוצרת ברובה מצמחי האגבה הכחולה.
הוזמנתי בשבוע שעבר לערב קוקטיילים, המבוססים על משקאות המיובאים ע"י כספי משקאות חריפים וביניהם גם טקילה קוארבו.
גילי, מנהל ההדרכה של כספי משקאות, העביר את הערב בלהטוטים שונים עם הבקבוקים וסיפר לנו את הסיפורים מאחורי כל המשקאות אותם שתינו – אין ספק שהוא שולט היטב בחומר וניכר בו שהוא יודע מה לעשות מאחורי הבר.
את הערב התחלנו עם טעימות של קוארבו אספסיאל רפוסאדו (Reposado, הידוע גם כ-גולד – מותג הטקילה הנמכר בעולם!) ושל קוארבו סילבר בצ'ייסרים. ההבדל ביניהם למעשה הוא שהייה של הטקילה למס' חדשים בחביות וויסקי שמקנות ל'רפוסאדו' (מהמילה לנוח) צבע זהוב.
האמת, שלא זכור לי שערבבתי טקילה אי פעם עם משקה נוסף (פרט לספרייט, וגם אז כאמור זו לא הייתה באמת טקילה), כך שנראה לי מוזר לערבב את המשקה עם מיץ חמוציות, אך התוצאה הייתה נהדרת. קוקטייל חביב מאוד!המשכנו עם משקה העורבים (Cuervo = עורב) ועברנו אל הקוארבו בלאק, שהוא בלנד של טקילות שיושנו למעלה משנה בחביות. הטקילה הזו הזכירה לי מאוד וויסקי (באיזשהו מקום זה היה הכיוון אליו כיוונו יצרני הטקילה).
הבלאק הוגש קודם כל רק עם קרח כדי להרגיש היטב את הטעם ומשם המשכנו למספר קוקטיילים – קווארבו בלאק עם קולה וקווארבו בלאק עם קראנבריז (יש המכנים את השילוב הזה – בלאק-ברי) ואז הגענו אל הקוקטייל המשעשע של הערב – טקילה עם חמוציות וליצ'י ביחד עם חנקן נוזלי (!!!). מה שהתקבל למעשה זה מעין מקפא אלכוהולי מתוק, שבגלל הקור כלל לא מרגישים את האלכוהול שבו ואפשר להשתכר ממנו מאוד בקלות. הקור הרב גם דגדג בצורה מיוחדת את תוך הפה. מומלץ לכל אחד שיש לו חנקן נוזלי בבית.
הבלאק הוגש קודם כל רק עם קרח כדי להרגיש היטב את הטעם ומשם המשכנו למספר קוקטיילים – קווארבו בלאק עם קולה וקווארבו בלאק עם קראנבריז (יש המכנים את השילוב הזה – בלאק-ברי) ואז הגענו אל הקוקטייל המשעשע של הערב – טקילה עם חמוציות וליצ'י ביחד עם חנקן נוזלי (!!!). מה שהתקבל למעשה זה מעין מקפא אלכוהולי מתוק, שבגלל הקור כלל לא מרגישים את האלכוהול שבו ואפשר להשתכר ממנו מאוד בקלות. הקור הרב גם דגדג בצורה מיוחדת את תוך הפה. מומלץ לכל אחד שיש לו חנקן נוזלי בבית.
 |
| ככה נוצרים עננים... |
 |
| קוארבו קפוא עם עוד כל מיני |
עם הקוקטייל הזה סיימנו את הטקילות ועברנו למשקאות אחרים.
הראשון שבהם היה פידג' בטעמים. המשקה הזה מאוד חביב על בחורות, אך אישית אני לא מתחבר אליו (אף שהוגש בקוקטיילים שונים ומשונים כמו ערק עם פידג' סברס) ועל כן אמשיך הלאה, לא לפני שאדגיש שאפשר להכין כדוריות פידג' מגניבות שצפות במשקאות.
הראשון שבהם היה פידג' בטעמים. המשקה הזה מאוד חביב על בחורות, אך אישית אני לא מתחבר אליו (אף שהוגש בקוקטיילים שונים ומשונים כמו ערק עם פידג' סברס) ועל כן אמשיך הלאה, לא לפני שאדגיש שאפשר להכין כדוריות פידג' מגניבות שצפות במשקאות.
 |
| Fidg me Seymour |
עוד טעימה קטנה מרום ג'מאייקני חביב בשם El Tiburon. לצערי כשהגעתי לטעימה שלו חוש הטעם שלי כבר לא היה חד כמוקדם יותר – אך אין ספק שזהו רום משובח.
הטעימה הבאה הייתה של וויסקי בו נתקלתי לאחרונה במספר חנויות משקאות. BlackFace שמו ועל תוית הבקבוק המלבני ניתן לראות כבש לבן עם פנים שחורות. זהו וויסקי דאבל מאלט (עשוי משני סוגי לתת) ויש לו טעם מעושן מעט. זהו וויסקי חביב ביותר, אך אני כנראה אשאר עם הלגאוולין והמידלטון שלי.
כדי להדגים לנו את רמת העישון של הבלאקפייס, הוציא גילי וויסקי אירי בשם קלונטארף (Clontarf) – וויסקי חלקלק משהו כמו שהאירים יודעים לעשות, וצירף אליו מכשיר (שאני בטוח שראיתי אותו בסרט אוסטין פאוארס – כשאוסטין הצהיר שהמכשיר לא שלו) עישון, בו בעצם שורפים שבבי עץ והוא מוציא עשן דרך צינורית.
גילי עירבב את העשן עם הוויסקי האירי בתוך קנקן גדול ואני חייב לציין שהוויסקי האירי קיבל תפנית מעושנת ומעניינת שלא הייתה לו קודם, אך בהשוואה לבלאקפייס המעושן יש לו לאן לשאוף (ורצוי גם לנשוף עם כל העשן הזה).
את הערב סיימנו עם וויסקי סקוטי עם קינמון ופלפל בשם Fireball שחוץ מהטעם המעניין, הייחוד שלו הוא הבעירה של המשקה שמגיע עם לוחית פח קטנה, עליה שופכים מעט וויסקי ומציתים, כאשר במרכז ניצבת לה הכוסית ומתחממת לה.
אחרי כל השתיה הנ"ל (היו עוד כמה משקאות חביבים המיובאים ע"י כספי משקאות חריפים) הגיעה העת לעזוב את המקום (חוזה לך ברח!) ולהתחיל לחשוב על מסיבת קוארבו שהתקיימה ביום שישי באותו שבוע.
* * *
אל מסיבת קוארבו שהתקיימה בבריכה בגעש לקחתי את שתי החביבות עלי.
התמקמנו לנו ליד הבריכה של הילדים, הרחק מן ההמון הסואן בבריכה הגדולה. מסביבנו כולם עטופי מגבות ובנדנות ממותגות (איפה משיגים כאלה??) והמוזיקה מהדהדת בקולי קולות.
התמקמנו לנו ליד הבריכה של הילדים, הרחק מן ההמון הסואן בבריכה הגדולה. מסביבנו כולם עטופי מגבות ובנדנות ממותגות (איפה משיגים כאלה??) והמוזיקה מהדהדת בקולי קולות.
בברים שמוקמו מאחורי הבריכה השתרכו תורים מטורפים ע"מ להשיג איזה משקה קטן (טקילה נקייה או מעורבבת). גם אני, לאחר מאבק במס' צעירים הגעתי אל הברמן המותש ולקחתי קצת מן הבלאק הנקי, מעט בלאק-ברי וגם מן המרגריטה.
המקום היה מלא בצעירות וצעירים (ושמעתי שגם כל מיני פליטי ריאליטי שאינני מכיר כלל) שגדשו את המקום, הרימו את האוירה ונתנו הרגשה של מסיבת חופש אמיתית.
המקום היה מלא בצעירות וצעירים (ושמעתי שגם כל מיני פליטי ריאליטי שאינני מכיר כלל) שגדשו את המקום, הרימו את האוירה ונתנו הרגשה של מסיבת חופש אמיתית.
שמעתי שאפילו מנכ"ל קוארבו עלה על מטוס והגיע במיוחד אל המסיבה.
היה כיף.
את המסיבה עזבתי מעט שתוי, מעט שזוף ומרוצה.
את המסיבה עזבתי מעט שתוי, מעט שזוף ומרוצה.
* * *
השבוע החדש שהגיע, הביא אותי לפתחו של אולם חתונות בו נערכו טעימות עבור האירועים הקרובים. הבר לא ממש האיר פניו אלי, אך לפתע, מבין כל הבקבוקים שבתצוגה, נצץ לו הבקבוק הזהוב של קוארבו ואני מיד אמרתי לברמן – קוארבו חמוציות בבקשה. הברמן הסתכל עלי במבט מופתע משהו (כמוני לפני שבוע) אך ביצע כבקשתי.
המשכתי את הערב עם עוד הרבה מן המשקה און דה רוקס, ונהניתי מכל רגע.
המשכתי את הערב עם עוד הרבה מן המשקה און דה רוקס, ונהניתי מכל רגע.
ואני חייב בגילוי נאות, גם כעת כשאני כותב פוסט זה מונחת לידי כוס עם קרח וטקילה (קוארבו גולד).
בירבור מקסיקני, תל אביב
