פרנג'ליקו - האסייתית שלי בעמק

בסופ"ש קיצי בשלהי הקיץ ארזתי חפצי ונסעתי לחופשה קצרה בצפון הקרוב.

את סוף השבוע התחלתי במסיבת יום הולדת של חברה במשחק לייזר-טאג (כן כן, עדיין קיים בארץ, רק תצטרכו לנסוע עד הגלבוע לשם כך) והמשיכה בחוות התבלינים בגלבוע.

מאוחר יותר באותו ערב עצרתי בקיבוץ גניגר לטעימת בירה טובה ושיחה ארוכה עם אריק ממבשלת 'סלרה', כשלמחרת חיכה לי טיול נחמד בדלית אל-כרמל ובאזור הכרמל. בין כל הדברים הללו, גם מצאתי זמן להצטרף אל מספר בלוגרים לארוחת טעימות.
בכל מקרה, ראיתי את חבריי אוכלים סביבי, אך אני לא נגעתי במזון כי ידעתי שארוחה גדולה ומצוינת מחכה לי.
וברגע שהגיעו המנות העיקריות אל השולחן, נטשתי את חבריי ויצאתי לדרכי בכיוון רמת ישי, אל מסעדת פרנג'ליקו.

בשנת 2000 הוקם הסושי בר הראשון בחיפה – פרנג'ליקו שמו. המקום הפך להיות מוסד מוכר שמושך אליו קהל רחב מהעיר והסביבה הקרובה.

לפני כחמש שנים, חבר ירון ייני כשותף אל משה טיילר, מקים הסושי בר – ומאז הם לא מפסיקים לצמוח ולגדול.
סניף רמת ישי נפתח לפני מעט יותר מארבע שנים ומהווה מקום בילוי מרכזי לתושבי עמק יזרעאל והסביבה החוזרים שוב ושוב. כיום קיימים כבר 14 סניפים של הרשת ברחבי הארץ, והיד עוד נטויה.

כאמור, הוזמנתי אל המקום כחלק מארוחת בלוגרים, אך מאחר והגעתי בנפרד מכל השאר, הקדמתי (טוב נו, אני לא מקדים, הם איחרו) והרווחתי שיחה מאוד מעניינת עם ירון, בעלי המסעדה, עם שותפו משה טיילר, עם מיכל מנהלת המסעדה וגם עם חלק מן הצוות.
את השיחה העברתי על כוס של לף בלונד וגם קצת בוטנים ואדממה (וגם צ'ייסר ג'יימסון לפני שהשותף עזב).

המקום הינו מסעדת שף וסושי בר המשמש ביום כמסעדה עם בר (מכובד לכל הדעות – עם מגוון רחב של וויסקי שלא היה מבייש אף בר תל-אביבי), ובערב הופך לבר שמגיש אוכל (המטבח אינו נסגר ועל כן אותו התפריט מוגש גם בלילה).
המקום מתבסס בעיקר על לקוחות מרוצים החוזרים שוב ושוב אך תמיד יש את אותם הלקוחות החדשים שמגיעים ונשבים בקסם.

הצוות המורכב ברובו מנשים כמעט ואינו מתחלף מאחר וכולם נהנים לעבוד שם – עובדות אחרי לידה, עובדים שנסעו לטיולים ארוכים וחזרו לעבוד במקום ועוד - והחיוכים נראים על פני העובדים למרחוק.

העובדים מקצועיים ביותר (כך נוכחתי מאוחר יותר) ושומרים על רמת שירות גבוהה בצורה שאפילו לבעל הבית לא שומרים שולחן אם המקום מלא ושולחים אותו חזרה הביתה (כך הוא העיד בפני).

הצוות עייף אחרי הארוחה שלנו. קרדיט: צילום משכר

ירון, המתעסק בשוק ההון, מגדיר את המסעדה כסוג של תחביב. עיקר עיסוקו בתל-אביב, ושם הוא מבלה את מרבית זמנו, אך כשמגיע חזרה הביתה, אל עמק יזרעאל, הוא כמובן נהנה לבלות עם אשתו וארבעת ילדיו וגם לצאת אל המסעדה.

המסעדה גדולה למדי ומכילה כ-70 מקומות ישיבה (לצד רובם מסכי מגע להזמנות ומשחקים) ובנוסף ישנה גם המרפסת המקורה ל-50 איש נוספים. במרכז המסעדה ניצב לו הבר (המאוד מכובד, כאמור) ומאחוריו הברמניות.
על הקיר הצדדי שוכבים להם בקבוקי יין רבים וטובים, מחכים לרגע הנכון.

יין ישראלי משובח מוכן למסדר. קרדיט: צילום משכר

צהרי יום שישי הם כנראה זמן לקניות, סידורים ומנוחה בעמק מאחר והמקום לא היה מלא כלל וכלל - אך מאוחר יותר, לפני שעזבנו כבר התחיל להתמלא.

ואז הגיעו כל החבר'ה. הצטרפתי אליהם אל השולחן הארוך שהוקצה לכבודנו.
את חלקם הכרתי מקודם ואל חלקם התוודעתי בפעם הראשונה מסביב לשולחן.
האירוע התחיל במספר מילים שנשא ירון ואז התחיל להגיע האוכל לכיווננו.

האוכל הטעים

מאחר וכל האוכל שהוגש היה טוב מאוד, אני אכתוב על המנות שאהבתי יותר מכל השאר.

התחלנו עם סינטה אסייתית צרובה המוגשת עם ג'ינג'ר מסוכר, מעט חריף. פתיחה מצוינת לארוחה אסייתית שכזו, אף שהטוסטים שהוגשו איתה היו מעט יבשים.

עד שהגיעה המנה הבאה, הזמנתי ויינשטפן שהתחבר עם כמה מהמנות שהוגשו לאחר מכן.

גיוזה עוף מאודה וצרובה קלות שהמוגשת עם רוטב טריאקי.מנה מצוינת ממנה הזמנו שוב ושוב!

בין לבין, עברו בינינו ירון (הבעלים), אורנה (אשתו של ירון) ומיכל (מנהלת המסעדה) – הם סיפרו לנו סיפורים שונים על הקמת המסעדה, על המנות, על אנשי הצוות ובידרו אותנו בכל מיני פיסות מידע חשוב יותר וחשוב פחות. אין ספק שהם מוסיפים המון לאוירה הטובה השורה על המקום.

נמשיך במנות: שרימפס בפאנקו המוגש לצד מיונז עם פלפל מעושן הנותן לו טעם חרפרף וטוב. אף כי הציפוי הפריך היה עבה מידי זו הייתה מנה מצוינת, שהוזמנה שוב ונאכלה עד תום.

קיבלנו גם "קומבינציה B", המורכבת מפוטומאקי סלמון (העטוף בסלמון מעושן), הוסומאקי ירקות, ניגירי דגים וגם כיסוני טופו מתקתק עם טונה.

אין מה להגיד, כל מנות הסושי במקום היו ברמה גבוהה מאוד.
ובכלל, את כל המנות מכינים במקום מחומרי גלם טריים פרט לאגרולים ולגיוזה המגיעים מהמטבח המרכזי אך מטופלים במקום – אמנם יכול לקחת זמן עד שמנה תגיע אל הסועד אך הוא יכול להיות בטוח שהיא הוכנה במיוחד בשבילו.

לאחר מכן הגיע אל שולחננו מנת הקארי היפני, זהו תבשיל קארי (עדין יותר מבן-דודו ההודי) שהכיל עוף, תפו"א, גזר, חציל ובצל. המנה הגיעה עם אורז בר ויסמין. מנה טובה לכל הדעות שהשאירה טעם של עוד.

מנת ה-Beef & Broccoli שהייתה מורכבת מאטריות ביצים, בשר בקר ואווז מעושן, ברוקולי ונענע. המנה עשתה לי וואוו בפה. מזמן לא אכלתי מנת אטריות ברמה שכזו.

אני וקצת בקר בצלחת. קרדיט: צילום משכר

מנה מצוינת נוספת הייתה 'שרימפסי קינג' – תבשיל שרימפס מצוין עם חמאה, שמנת וסאקה - אך כבר לא נשאר לי הרבה מקום אליו כך שטעמתי רק מן השרימפס המצוין ששחה ברוטב של המנה.

אי שם בצד השני של השולחן ראיתי שהזמינו סטייק אנטריקוט והתענגו על כל ביס.
 בין כל המנות הללו, פתח ירון מספר בקבוקי יין משובחים והביאם אל שולחננו.

היו שם טוליפ סירה רזרב 2007 – יין מעולה, היה שם גם בזלת הגולן קברנה-סוביניון 2009 שהתחבב עלי עד מאוד וסיימנו עם ירדן קברנה סוביניון 2007 שהיה מצוין כתמיד.
אין ספק כי יש בעיה בשילוב של יין עם מנות בעלות מגוון הטעמים רחב שכזה (ובעיקר החריף) כמו שהוגש אל שולחננו, וזאת מאחר ולא ניתן להרגיש את כל הטעמים והתחושות שהיין נותן, מאחר ושאר הטעמים משתלטים על החיך ולא נותנים לטעמי היין לפרוץ.

ואז הגיעו הקינוחים.

נשיקה איטלקית – מרנג אגוזים, מוס שוקולד מריר ולבן וקרם קפה על רוטב פירות יער - שילוב מדהים בקינוח מעולה.

בננה לוטי - וופל בלגי ובננה תאילנדית יחד עם ריבת חלב ובוטנים מסוכרים, שהסובבים אותי מאוד אהבו אך אני קצת פחות התלהבתי.

סוויט פרנג'ליקו – מעין מוס שוקולד, על בסיס שוקולד בלגי המוגש ברוטב פרנג'ליקו.

ואחרון חביב, מרקיז רויאל –  מוס שוקולד בלגי עשיר עם ליבת קרם ברולה, ממנו לא השארתי פירור.

מרקיז רויאל. יאמממממ. קרדיט: צילום משכר

בסוף הארוחה הצטרפתי אל בעלי ומנהלי המסעדה לשיחה אחרונה, בעודי רואה את הבלוגרים מתרחקים אט אט לכיוון האוטובוס שיחזיר אותם אל מרכז הארץ.

אין ספק כי הארוחה הייתה מן המשובחות: האוכל היה מצוין, השתיה איכותית וטעימה והחברה נעימה ביותר.

בקרוב הם פותחים גם רשת טאפאס תחת השם Vida Loca. בטוח שיהיה מעניין!

אני המשכתי את סוף השבוע שלי באזור העמק, וכשעברתי למחרת ליד המסעדה הרגשתי געגוע.
אין ספק שאני עוד אשוב.

בירבור אסייתי, רמת ישי


(תודה רבה לירון, אורנה, מיכל, הדר וכל מי שעשה את האירוע הזה למה שהיה)