חגיגות אוקטובר בנמל תל אביב

אתמול,
חול המועד סוכות,

שעת בין ערביים. 

השמיים כבר מחשיכים להם ואני מגיע לאיטי אל נמל תל-אביב.
זוהי לא דרך ארוכה במיוחד, אך הפעם הגעתי ברכב מאחר וערב ארוך עוד לפני.

הסיבה שהגעתי אל הנמל הייתה אירוע "אוקטוברפסט" בשוק הנמל. 

על האוקטוברפסט הגרמני כבר כתבתי מעט, אך מי שלא יודע – זוהי מסורת רבת שנים בה מתקיים יריד בירה ענק במינכן מידי שנה, כשכל אורח שותה בדרך ליטרים על גבי ליטרים של בירה בווארית המוגשת בידי מלצריות בלבוש מקומי.

המתחם הסמוך לשוק המקורה (היכן שפועל בד"כ שוק האיכרים) הפך לשוק בירה גדול בו מציגים מבשלי בירה שונים את מרכולתם ולצידם גם דוכני מזון כדי להשביע את רעבונם של שותי הבירה.

את הסיור התחלתי אצל האחים לבית שפירא, שזכו בשבוע שעבר עם בירת הפייל-אייל שלהם בתואר "הבירה הטובה בישראל", וכמובן הזמנתי לי מעט מן הבירה הזו.
דיברתי מעט עם איציק, אך היה קשה לעשות זאת עם כל האנשים שהגיעו ורצו לשתות.

מבשלת שפירא מגיעה לתל אביב

המשכתי הלאה אל הדוכן בקצה, לשיחה עם לאוניד ממבשלת "ליבירה" החיפאית.
כדי לתפוס את תשומת הלב שלו, משכתי אותו הצידה (בעוד הוא משאיר את הבת לפקד על העניינים).
הוא החל לספר לי על ההכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרבה (מבצעים מיוחדים לסטודנטים בחיפה!) ועל הרבה ארועים בהם הוא משתתף.
תוך כדי השיחה הצטרף אלינו האיש מאחורי אלכס פוטטוס, ועם מבטא דרום אמריקאי קל סיפר על ההמצאה החדשה שלו – צ'יפס טרי שיילך מצוין עם בירה.
הביטר של ליבירה ליווה אותי בהמשך הטיול ביריד.

מבשלת ליבירה יוצאת מחיפה לפעמים

עברתי אל דיוויד ממבשלת הגמל הרוקד (Dancing Camel) שאצלו היתה בירה מיוחדת לכבוד החג – בירת אתרוג. אז כן כבר שמעתי עליה (בתגובות של אחד הפוסטים הקודמים) אך עוד לא יצא לי לטעום...

הבירה העונתית הזו היא בעלת טעם לימוני וחמצמץ עם ארומה של אתרוג והזכירה לי את הבירה האחרונה שבישלתי (עם לימון, לא אתרוג). דיוויד סיפר לי איך בעבר היה מכין את הבירה אחרי סוכות (אחרי שמסיימים עם האתרוגים – בעצם, מה עושים איתם בכלל???), ועבר להכין אותה לפני סוכות, במיוחד בשביל החג.
אין ספק שהאתרוגים המקולפים על הדוכן הביאו הרבה שאלות בעניין.

דיוויד והאתרוגים

עצרתי לשיחה קלה עם גדי 'בירדי' דבירי, איש הבירה הותיק שבישל בירה במהלך הארוע.
הבעיה עם בישול הבירה והריח הטוב שלה הייתה שבדוכן הסמוך מכרו נקניקיות שריחן האפיל על כל ריח אחר שהיה בסביבה. חבל.


עוד הציגו במקום מבשלת בזלת (שמכרו את 'עוג' החדשה), מבשלת ישרא-אייל עם הסיידר המצוין, חברי מבשלת מלכה מיחיעם וגם מבשלת ה-Brewhouse משד' רוטשילד בתל-אביב הגיעו להפגין נוכחות.

שיחה קלה עם עידן ממבשלת פאבו הכניסה בי את הרצון לנסוע לביקור ביריד הבירה שעורכים בימים אלו ממש בזכרון יעקב, במבשלת פאבו, כולל הפעלות, סדנאות, הופעות חיות וכמובן הרבה בירה. יש מצב שאגיע לשם היום בערב.
פאבו הציגו במקום את כל ארסנל הבירות שלהם, כולל ההודית המתובלת ששתיתי לראשונה בשבוע שעבר.

פאבואיזם במיטבו

המשכתי אל הדוכן הסמוך שם היו החבר'ה של אלכסנדר.
בירות האמברה והבלונד הקבועות נמזגו מהחבית אך לצידן גם בקבוקים של אלכסנדר גרין, זוכת מדלית הזהב הכפול בתחרות בשבוע שעבר. זה כנראה לא המקום לבירה שכזו, הסביר לי אורי שגיא. בירת ה-IPA המרה לא מתאימה כל כך לטעם הכללי של הקהל (שרגיל יותר לבירות לאגר בסגנון גולדסטאר או קרלסברג), וסיכוי גדול שמי שיטעם לא יאהב אותה – על כן לא מציעים אותה, אלא רק למי שמבקש במיוחד.
האמת שבזמן האחרון יותר ויותר אנשים נפתחים ולומדים לאהוב את הטעם המר מאוד של סוג הבירה הזה. אני ביניהם.

בירה אלכסנדר טריה מהחבית

לסיום הסבב שלי, ניגשתי לדבר עם רמי ממבשלת לול, המבשלה הקטנה שבחבורה.

בניגוד לאחרים, רמי עמד לו בצד עם צידנית מלאה בירות וללא הרבה פרסום – אך אולי זה מה שהיה מיוחד. את הבירות של רמי כבר יצא לי לטעום בעבר, ומאחר ונתקלתי בו מוכר את הבירות הפעם השניה תוך פחות משבוע, נראה לי שהוא מוכר יותר ויותר מן ה'האפרוחים' שלו.

בירה מהלול

הקהל שהגיע למקום היה מורכב מכל הגילאים וכל המינים. אנשים שהגיעו במיוחד לשתות בירה ואנשים שפשוט הסתובבו באזור וראו התקהלות. אין ספק שהשוק המקורה שמושך אליו תמיד אנשים (והיה עמוס גם הערב) הוא מוקד עניין ובטח ובטח כשיש דוכנים בחוץ עם מאכלים ומשקאות טעימים.

עשיתי עוד סיבוב קצר להגיד שוב שלום לכל הנוכחים ויצאתי בדרכי להתאשפז בסוכה (אך זה כבר סיפור אחר)

שוק הבירה בנמל יימשך גם היום, החל משעה חמש ועד הלילה.

בירבור נמל, תל-אביב

*התנצלות קלה: התאורה במקום קצת הפריעה למצלמה הרעועה שלי (הטלפון כבר לא חדש כשהיה וחטף הרבה מכות בדרך) – כך שהתמונות לא בשיאן.