לונגשוט 2012 - חוויות

ושוב, ממש כמו בשנה שעברה, הגיע נציגנו אל אירוע הגמר של הלונגשוט נטול ציפיות, לא התאכזב כשלא זכה ונהנה מן המחמאות על הבירות שלו...

יום חמישי 02.08, השעה 15:45 – הבירות עדיין במקרר, הצידניות הריקות מחכות ליד הדלת ואני תוהה מה אני לובש היום. מן המציגים בפסטיבל ביקשו להגיע אל המרינה בהרצליה בשעה 16:00. הבנתי שזה לא הולך לקרות, אבל מה לעשות, עם כל הרצון הטוב, עצמאי חושב על העבודה לפני הרבה דברים אחרים.

תוך כעשרים דקות התארגנתי, ארזתי, העמסתי ויצאתי לדרכי בכיוון הרצליה.

בשעה ארבע וחצי, כשהגעתי למתחם, הכל היה רגוע. רק כחצי מן המשתתפים כבר היו שם ולא היה  הרבה מה לעשות, מה שאומר שזה זמן מצוין לעשות היכרות עם המבשלים שלא הכרתי – והיו לא מעטים כאלה...

דווקא אותם מכיר. זכו בלונגשוט בשנה שעברה...

בתחרות השתתפו השנה 38 מבשלי בירה ביתיים, חלקם לא מוכרים המשתתפים בפעם הראשונה בתחרות הזו. סה"כ 114 בירות הוגשו לתחרות (מספר שיא בתחרות עד היום), שתיים מהן היו שלי, תחת השם אננדה.

אט אט הגיעו עוד ועוד משתתפים ומארגנים – ובינתיים השמש החלה לרדת ולהתחבא מאחורי המבנים והחום נחלש לו. זמן לאסוף שק קרח.

התחרות המאורגנת מועדון הבירה הישראלי (שגיא קופר) יחד עם בירדי (גדי דבירי) ובחסות בירת סמואל אדמס נותנת במה למבשלי בירה ביתיים (ללא רשיון ייצור) ומאפשרת להם להציג את הבירות אותן הם מייצרים בכמויות קטנות (יחסית).
הבירות המשתתפות מחולקות לשש קטגוריות כאשר בכל קטגוריה מוכרזים מקומות שלישי עד ראשון ולבסוף נבחר הזוכה הגדול מבין המקומות הראשונים.
הפרס לזוכה – טיסה לארה"ב וביקור בפסטיבל בירה גדול שם, מתנת סמואל אדמס.

קצת פחות מ-38 משתתפים התייצבו (נותרו גם מס' דוכנים מיותמים...) ובנוסף להם חיזוק בדמות אנשי מבשלות שפירא ושריגים שאינן משתתפות בתחרות, אך באו למזוג מן הבירה הטובה שלהם.

בסביבות השעה שש החל להגיע הקהל, שאט אט הצטבר לו במרכז המתחם והחל לעבור בין הדוכנים השונים לשאול שאלות וכמובן לטעום.

אני הגעתי עם שתי בירות בסגנונות שונים – בירת חיטה (סגנון גרמני נפוץ) ובירת Red Ale, סגנון נפוץ באי הבריטי ובעיקר באירלנד.

בהתחלה דחפתי יותר את הנוזל האדמדם (מאחר ואהבתי אותו יותר) אך באחד הרגעים הבנתי ששתי הבירות שונות זו מזו וכל אחד אוהב סגנון אחר ואין לי מה לכפות על אוהבי החיטה סגנון אחר ולהפך.

הערב התקדם לאיטו והבירות הלכו ואזלו. אנשים עברו ושאלו מה יש לי, ממה זה עשוי, איך מגיעים לצבע אדום, טעמו וגם סיפרו סיפורים משלהם. הבירות שלי לא היו לטעמם של חלק מן האנשים, אך מספר לא קטן של אנשים מאוד אהב ונהנה, חלקם חזר לעוד וחלקם שלח אחרים לבוא ולטעום.

האירוע מזוית הראייה שלי

בסביבות השעה תשע, הכריזו על הזוכים בקטגוריות השונות. ניסיתי לשמוע מי זוכה ובמה (ואולי גם יפתיעו אותי ואחת הבירות שלי תזכה) אך היה קשה עם האנשים הרבים שהחליטו להגיע אל הדוכן בדיוק באותו זמן.
ואז נגמרו לי הבירות.

Two bottles of beer on the wall...

אנחת רווחה קלה יצאה מפי, כי הנה אפשר לצאת ולהתחיל להסתובב ולטעום קצת.

ארזתי את החפצים והבקבוקים, ויצאתי אל תוך הקהל הרב שכבר היה במקום.
על הבמה כבר ישב וניגן מאור כהן שירים מוכרים יותר ופחות.

ניגשתי לברך את הזוכים (אלה שאפשר היה להגיע אליהם) ולטעום מן הבירות המשובחות שקיבלו את הציונים הגבוהים יותר בתחרות. בעוד אני טועם אחת מן הבירות (בטעם אבטיח!!), עלה על אחד השולחנות שבמקום בחור מבוגר למדי והחל לרקוד לצלילי המוזיקה המגיעה מן הבמה. המופע הסתיים כאשר הקשיש התרסק יחד עם השולחן אל הרצפה. לשניהם שלום.

רגעי התהילה

את רוב הבירות שהוצגו באותו הערב לא יצא לי לטעום, אך לדעת מכרים ואנשי בירה שונים, חלק גדול מהן לא היו ראויות לשתיה או לשם 'בירה'. אני לא יכול להעיד על כך בעצמי.

בסך הכל היה ערב מהנה ביותר, גם לי וגם למשתתפים האחרים, ומהמבטים ששלחתי סביב, נראה שגם לקהל הרב שהגיע אל האירוע.

בפרס הגדול (טיול לארה"ב, כאמור) זכו אנשי מבשלת החזיר השוטה על בירת ה-Imperial Red Ale שלהם. כל הכבוד יובל ואלעד!

תעודת השתתפות - כמעט כמו טיסה לארה"ב

בשנה הבאה יתקיים ככל הנראה פסטיבל בירה נוסף מבית לונגשוט ושות' ואני אדווח גם משם!

בירבור לונגשוט, הרצליה

(ותודה למיטל על התמונות!)