פסטיבל בירה מטה יהודה 2012

סוף אוגוסט, זמן טוב לפסטיבל בירות, והפעם באויר הקריר של עמק האלה.

ושוב התקיים לו פסטיבל אי שם במטה יהודה, באזור עמק האלה, לבו של אזור המלא במבשלות בירה מיוחדות.

הפעם, בשונה מפסטיבלים קודמים באזור, התקיים ארוע פתיחת פסטיבל הבירה הכפרי בשעות הערב הקריר, ולשם הגעתי.

תחת מחסה ענקי התגודדו להם מספר לא קטן לא מבשלי בירה – חלקם הגדול מן האזור אך היו גם כמה נספחים שהצטרפו במיוחד לרגל הפסטיבל.

האוירה במקום הייתה שונה מפסטיבלים עירוניים, האנשים באו כדי לפגוש חברים, לטעום בירות מעניינות, לאכול מן האוכל המקומי שהוגש (טוב, אולי סושי זה לא כ"כ מקומי, אבל היו גם דברים אחרים) ולשמוע להקה מקומית שעושה קאברים לשירים ישראלים ולועזיים במשך רוב הערב.

הבירות המקומיות שסביבן התקיים האירוע נשפכו ונשתו כמים.

סביב כל דוכן ודוכן היו בכל עת מספר אנשים כדי לטעום וכדי לשמוע סיפורים על סוגי הבירה, מהיכן הגיע המבשל ולמה בכלל בירה.

אני התחלתי את הסבב שלי במבשלת אביר האלה. ארם דקל, האיש והבירה, העביר את הערב דווקא באזור האוכל ולא בדוכן הבירה, אך המשפחה טיפלה היטב באורחים הצמאים.

בסמוך אליהם, התייצבו להם אנשי מבשלת שמשון בראשות לאון סולומון. הם הגיעו עם כמות לא קטנה של סוגי בירה וביניהם גם בירה נטולת גלוטן בסגנון דרום-אפריקאי (הרבה אנשים הפסיקו לצרוך גלוטן לאחרונה, והנה ההזדמנות למשהו מיוחד עבורם).  לאון שהגיע מדרא"פ הביא עימו הרבה מן האוירה המשפיעה רבות על התוצרת שלו.

את המשקה הבא שתיתי אצל חבריי משכבר הימים במבשלת שריגים. אוהד ועופר התייצבו במקום (במרחק של פחות מ-2 ק"מ ממבשלת האם שלהם) עם מלאי שיספיק לכל באי הפסטיבל. בכל רגע הגיעו עוד ועוד אנשים לשאול איזה בירות יש ומה מיוחד בהן. אין ספק שקשה לענות על זה כשיש כל כך הרבה בירות מיוחדות.

את מבשלת מנו אליה הגעתי לא הכרתי. מבשלה חדשה בשטח...

מנו ואשתו מכינים את הבירה שלהם בבית שבמושב מטע. חוץ מבירה (נהניתי לשתות את האדמונית שלהם) הם מכינים גם גבינות – כך שיש סבב במטבח: יום גבינות, יום בירה.

הם מארחים בביתם בימי שבת לטעום מן התוצרת שלהם (כאמור – בירה וגבינה)

מוטי ממבשלת פפו הוסיף בירה חדשה לשבע הקיימות, תחת השם ציפורה.

הבירה הינה בסגנון דובל (בירה בלגית) אבל עם התאמה והטעמה לטעם הישראלי.

גל ספיר ממבשלת גל'ס הגיע עם רפרטואר הבירות הקבוע שלו, והגיש מהן לכל צמא.

כששאלתי את אנשי הבירה השונים על החוויה מהפסטיבל הנוכחי, אמרו לי כולם שהמתכונת הרבה יותר טובה מן הפסטיבלים הקודמים, המקום הרבה יותר גדול, האוירה אחרת ולא פחות נעימה ובסה"כ הם נהנים.

מבשלת השחר התייצבה גם היא מוכנה ומצוידת בבירות חדשות ובמצב רוח מרומם.

גם אנשי מבשלת שפירא (מבית שמש, למי שלא ידע) הגיעו להשתתף באירוע. יוחאי האחראי על הטעמים ואיציק האחראי על כמעט כל השאר, עמדו מאחורי הדוכן והסבירו לעוברים והצמאים על הבירה המשובחת שלהם.

בנוסף לכל אלו, התארחו בפסטיבל גם מבשלות שכלל אינן מהאזור – פאבו (מזכרון יעקב), מבשלת הנגב (מקרית גת) טאקוונביר (מבאר שבע) וגם הנציגה התל-אביבית – Dancing Camel.

ונראה שלכולם יש מקום!

כששאלתי את דיויד כהן, האיש מאחורי הגמל המרקד על היציאה מתל-אביב, הוא אמר שכיף לו שם, ושהוא מאוד נהנה בפסטיבל.

בנוסף נצפו במקום אנשי בירה שונים: יבואנים, מבשלנים, בעלי מבשלות וכתבים.

האירוע נמשך גם למחרת בצהריים, אך כבר לא הייתי כדי לראות את ההבדל.

הפסטיבל עצמו יימשך במתכונת מעט שונה בשבועיים הקרובים – מידי סוף שבוע ניתן יהיה להגיע אל המבשלות השונות ברחבי האזור, לקבל הסברים ולטעום מן הבירות.

כמו כן, יתקיימו סיורים מודרכים בימי שישי שעד ראש השנה אל מבשלות הבירה של מטה יהודה ויכללו ביקור במבשלות, טעימות, סיפורים ועוד.

אז כמו שאמר דיויד, בהחלט היה כיף, והגיע הזמן שהפסטיבל הזה שאט אט הופך לו למסורת, ימשוך אליו קהל מכל רחבי הארץ. 

בירבור כפרי, עמק האלה