רחוב עולי ציון ביפו תמיד התחבר לי עם אלכוהול טוב. לא עתיקות ולא
פשפשים.
ברח' עולי ציון שכן הפאב השכונתי הראשון שלי, הגוזניק. לא שגרתי בשכונה אבל שהיתי
במקום כמו מקומי.
סופי שבוע, אמצע שבוע, לפעמים היישר מעוד יום בצבא יחד עם החבר'ה.
סופי שבוע, אמצע שבוע, לפעמים היישר מעוד יום בצבא יחד עם החבר'ה.
את הגוזניק נטשתי כשעזבתי לפריס. כשחזרתי המקום כבר לא היה כמקודם
וזמן לא רב אחר כך נסגר. מישהו יודע לאן נעלם סוסו?
עד לאחרונה שכנה באותו חלל המסעדה החדשה של ניר צוק, אך גם היא סגרה שעריה לקהל.
עד לאחרונה שכנה באותו חלל המסעדה החדשה של ניר צוק, אך גם היא סגרה שעריה לקהל.
שנים חלפו, מים זרמו באיילון (ואף הציפו אותו), יפו התפתחה לה שוב
ומקום חדש נפתח בעולי ציון. לא סתם מקום אלא אח קטן לשטרן1 מפלורנטין, שטרן2 שמו.
חנן רביב, האיש והאגדה מאחורי השטרן1, חיפש מקום חדש להתרחב אליו.
חיפש בצפון העיר, חיפש במרכזה, חיפש בדרומה, עד שגילה שבאזור שוק הפשפשים אין פאב שווה. הוא פגש את אורי וייס שהיה מלקוחות השטרן1, שהציע לו לחבור אליו למקום בלב השוק (רחוב עולי ציון) – ומאז הכל היסטוריה.
חיפש בצפון העיר, חיפש במרכזה, חיפש בדרומה, עד שגילה שבאזור שוק הפשפשים אין פאב שווה. הוא פגש את אורי וייס שהיה מלקוחות השטרן1, שהציע לו לחבור אליו למקום בלב השוק (רחוב עולי ציון) – ומאז הכל היסטוריה.
את חנן אני מכיר זמן לא קצר, ואף חגגתי בשטרן1 את יום הולדתי האחרון.
אז כתמיד אני שמח לקפוץ לבקר אותו ובוודאי ובוודאי במקום חדש.
המקום, בדומה לאחיו הגדול, מסביר פנים ומלא בבירות שונות ומיוחדות,
מחבית ומבקבוק.
אני ספרתי מאחורי הבר 14 ברזי בירה, שברובם בירות בוטיק ישראליות - מלכה, דובים, אלכסנדר, שריגים ועוד ועוד.
ואם אתם רוצים לדעת מה שותים בעלי המקום, אז אורי שותה בעיקר אינדירה
(של מבשלת הדובים כמובן) ומדי פעם חוטא גם בחיטה של מלכה, ואילו חנן לא עוזב את
האלכסנדר גרין.
כמובן שאל לנו לשכוח את תפארת השטרן, הלא הוא הוויסקי. מבחר מאוד גדול
של בקבוקים יושב לו על המדפים הגבוהים. הכמות והאיכות עדיין אינה כמו המקום
המקורי, אך המקום חדש ועדיין יש לאן להתפתח...
כמיטב המסורת בשטרן, מטבח המקום מגיש נקניקיות שונות (מבית אלן טלמור)
המלוות מצוין את הבירות הנשפכות כמים במקום.
במקום מתקיימים מדי פעם ערבי קונספט כמו ערב תאוות-הבשרים שהתקיים שם לאחרונה.
מוזיקת הרוק המתנגנת במקום הזכירה לי גם כן ימים נשכחים באותו רחוב. לצערי לא רבים המקומות שמנגנים מוזיקה כזו בימינו.
קיר הלבנים המשולב בעץ הנקי נותן למקום אווירה אירופאית שכזו. משהו שלא רואים הרבה
באזורנו.
למקום יש קומה שניה המתאימה לאירועים או סתם אם רוצים להשקיף על הבר מלמעלה, וכמובן שאם רוצים, אפשר לשבת בחוץ (ומי שרוצה אז גם לעשן) באויר הנעים של יפו בערב.
למקום יש קומה שניה המתאימה לאירועים או סתם אם רוצים להשקיף על הבר מלמעלה, וכמובן שאם רוצים, אפשר לשבת בחוץ (ומי שרוצה אז גם לעשן) באויר הנעים של יפו בערב.
אז סוף סוף יש גם פאב טוב בשוק הפשפשים (ולא רק בתי קפה ומסעדות
מפונפנות) – עוד סיבה טובה להגיע אל האזור המתפתח יותר ויותר.
אחרי ערב ארוך בשטרן2, עברתי לדרינק נוסף בשטרן1. בכל זאת הם לא מאוד רחוקים...
אחרי ערב ארוך בשטרן2, עברתי לדרינק נוסף בשטרן1. בכל זאת הם לא מאוד רחוקים...
גילוי נאות - הייתי אורח המקום.
בירבור עולי-ציון, תל אביב