יקב קדש ברנע הפועל מאז 1997 משנה את שמו ליקב רמת נגב והולך לייצג את
כל האזור הנרחב הזה הכולל בשטחו מעל 20% ממדינת ישראל.
בשנת 1997 החליטו נירה ואלון צדוק, מראשוני המתיישבים באזור מערב הנגב
(הסמוך לגבול עם סיני), להקים יקב במדבר בניגוד לכל הסיכויים.
וראו זה פלא, הצליח להם.
אז כמו שבקדש ברנע המקראית התאספו כל בני ישראל ומשם שלח משה מרגלים
לתור את ארץ ישראל, כך התאספנו לנו אנו, חבורת עיתונאים ובלוגרים בקדש ברנע של
ימינו כדי לשמוע את החדשות המרעישות על שינוי שמו של היקב (ולתור קצת את הנגב).
אלון סיפר לנו איך הכל התחיל ב-1996, עת נירה נתנה לו במתנה קורס הכנת
יין בתל-אביב.
5 פעמים הוא עשה את הדרך הארוכה הזו כאשר תוך כדי כבר התחיל לחשוב איך הוא מיישם את מה שהוא לומד ומקים את אימפריית היין שלו.
5 פעמים הוא עשה את הדרך הארוכה הזו כאשר תוך כדי כבר התחיל לחשוב איך הוא מיישם את מה שהוא לומד ומקים את אימפריית היין שלו.
3 שנים מנטיעת הכרם הראשון הגיעה עת הבציר – ענבי קברנה סוביניון
בכמות המספיקה לכ-3000 בקבוקים.
הנוזל האדמדם נכנס אל הבקבוקים והמתין בו עוד תקופה ארוכה עד שניתן
היה לשתות ממנו.
כיום הענבים גדלים בכ-70 דונם ברחבי רמת הנגב.
כיום הענבים גדלים בכ-70 דונם ברחבי רמת הנגב.
תוך כדי סיפור על בנקאית ידועה, הסביר לנו אלון מדוע הבנקים לא תומכים
ביקבים, וזאת מאחר ומעטים הגורמים הפיננסיים (ובעיקר בנקים בישראל) שישקיעו
בפרויקט שמיום ההשקעה יעברו עוד כשבע שנים עד שניתן יהיה לראות אם הצליח, ורק אז בכלל יתחילו לחשוב איך מחזירים את ההשקעה...
ולא רק אב המשפחה עוסק במלאכה. הבן יוגב נשלח במיוחד לאיטליה ע"מ
ללמוד ייננות וחזר משם מקצוען כדי לטפל בענבים אותם מגדל האב.
נראה לי שיש הבדל גדול הין האקלים באיטליה לבין זה של הנגב, אך כנראה שיוגב מסתדר עם זה לא רע בכלל...
נראה לי שיש הבדל גדול הין האקלים באיטליה לבין זה של הנגב, אך כנראה שיוגב מסתדר עם זה לא רע בכלל...
הענבים מבשילים מהר יותר ומלאי מיץ, לדבריו...
יוגב מדגים פתיחת בקבוק |
מענבי קברנה סוביניון התפתחו לגידול זנים נוספים הגדלים בכל רחבי רמת נגב,
מרלו, פטיט ורדו, שיראז, קברנה פרנק ועוד.
וגם יין לבן מקברנה סוביניון ושרדונה ניתן למצוא בסדרות היקב.
נראה שמרלו ופטיט ורדו הינם הזנים הטובים ביותר לגידול באזור קדש ברנע.
וגם יין לבן מקברנה סוביניון ושרדונה ניתן למצוא בסדרות היקב.
נראה שמרלו ופטיט ורדו הינם הזנים הטובים ביותר לגידול באזור קדש ברנע.
ההחלטה להפוך מיקב של יישוב אחד ליקב שמרכז אזור שלם נבעה מכך שהכרמים
פזורים בכל אזור רמת נגב ורוצים לתת ביטוי לאזור המיוחד בו גדלים הענבים.
אלון בכרם שהוא כל כך אוהב |
הגפנים אינן מרוססות וזאת בזכות בידוד משאר אזורי הארץ ומהמזיקים
החיים בהם. כמו כן, קיימת שליטה מוחלטת של החקלאים בגפנים זאת בזכות היכולת לשלוט
בכמות המים שהצמחים מקבלים (מים מותפלים יש לומר), מאחר ובאזור לא יורד כמעט גשם.
אדום או לבן? |
בין היקב לבין הכרם לבין טעימה מן היינות גם קפצנו לבקר מגדל עגבניות שרי בקדש ברנע. אני
חייב להגיד שעגבניות מן השיח זה דבר נהדר וחבל שבמרחק הגדול בין הנגב לתל-אביב,
עולה המחיר של עגבניות השרי בערך פי 3, ואיכשהו כולם מפסידים מן הסיפור (אף אחד לא
מרוויח יותר מדי בדרך – בטח שלא החקלאי – ואנחנו משלמים הרבה כסף על התוצרת)
ובחזרה ליין
ליקב רמת נגב (לא לשכוח את השם החדש) קיימות שלוש סדרות יין:
הסדרה ה'בסיסית' - סדרת קדש
ברנע – המכילה יינות שעברו 8 חודשי יישון בחבית עץ אלון אמריקאי
סדרת נווה מדבר – בלנדים מקוריים מענבים מאזורים שונים ברחבי הנגב
הסדרה העילית - סדרת רמון – יישון של כ-18 חודשים בחביות עץ אלון.
המחירים בחנויות נעים מכ-60 ₪ ועד 130 ₪
בשנה הבאה מתכננים להוציא לשוק כ-100,000 בקבוקים - זהו מספר לא קטן בכלל!
בשנה הבאה מתכננים להוציא לשוק כ-100,000 בקבוקים - זהו מספר לא קטן בכלל!
אישית התחברתי בעיקר לקברנה פרנק מסדרת רמון.
אמנם היינות הוגשו מקוררים, אך לקח קטן לעתיד – לשתות את היין בטמפרטורת 'חדר'
תל אביבית (או עדיף צרפתית) ולא כזו של
הנגב.
בירבור נגב, קדש ברנע